תא"ק 19787-01-16 אמסלם ואח' נ' פחימה

1.המשיבים הגישו כנגד המבקש תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך של 34,266 ₪. המבקש הגיש בקשה למתן רשות להתגונן כנגד התביעה בה נטען בין היתר כי התביעה דנן הוגשה כמשקל נגד לתביעה קטנה שהגיש המבקש כנגד המשיבים ת"ק 5120-10-15.

2.המבקש הגיש את בקשתו הנ"ל ללא ייצוג משפטי ולא צירף אליה תצהיר כנדרש.

3.התקיים לפני דיון במסגרתו טענה ב"כ המשיבים כי יש לדחות את בקשת הרשות להתגונן שהגיש המבקש הואיל ולא צורף אליה תצהיר כדין. ב"כ המבקש טען כי יש למחוק את כותרת התביעה "בסדר דין מקוצר", למרות שהמבקש לא הגיש בקשה כזו, בטענה כי על בימ"ש לעורר מיוזמתו שאלת התאמת התביעה להידון בסדר דין מקוצר. ב"כ המבקש הפנה לע"א 7/78 קמחי נ' איצקוביץ.פ"ד לג (1),421.

4.אני מסכים עם ב"כ המשיבים כי היה על המבקש להגיש בקשה מפורטת ערוכה כדין למחיקת כותרת הבקשה "בסדר דין מקוצר" . מצופה היה כי המבקש יגיש בקשה כזו מבעוד מועד ולא יעלה אותה לראשונה בעל פה, במהלך הדיון בבקשת רשות להתגונן. למרות זאת, הצדק עם ב"כ המבקש וגם במקרה בו התרשל המבקש ולא הגיש בקשה למחיקת כותרת על בימ"ש לברר סוגייה זו מיוזמתו.

5."הרשם אינו מנוע - ואוסיף ואומר שהוא חייב - לבדוק אם התביעה ממלאת על פניה אחרי הדרישות של תקנות 269 ו-270, גם אם הנתבע לא בקש רשות להתגונן. תביעה הלקויה מבחינה זו אינה עוברת אף את המפתן לקראת מתן פסק-דין בסדר דין מקוצר. אין זה עניין בין התובע והנתבע אלא בין התובע ובית-המשפט או הרשם החייב לשמור על הדרישות שהתקנות קובעות לשם מתן פסק-דין בסדר דין מקוצר". (פס"ד איצקוביץ ,שם)

6. במקרה דנן אני סבור כי יש למחוק את כותרת התביעה "בסדר דין מקוצר" כפי שיוסבר להלן:

תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מפרטת את המקרים בהם ניתן להגיש תביעות לפי סדר דין מקוצר, וקובעת את התנאים להכשרת תביעות להידון בסדר דין זה.

תקנת-משנה 202(1)(א):

"ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר: (1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות – (א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;..."

7.עיננו הרואות כי קיימת דרישה לקיומם של 3 תנאים מצטברים להכשרת תביעה להכנס למסלול המיוחד של סדר הדין המקוצר: היותה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא; היותה לסכום כסף קצוב; וקיומן של ראיות בכתב "עליהן", דהיינו: על היות התביעה עומדת בשני התנאים הראשונים (ובעיקר, מלשון הדברים, בתנאי השני).

כפי שכבר נקבע בפסק דין איצקוביץ האמור בסעיף 3 לעיל, בחינת כשרות התביעה לסדר הדין על פיו הוגשה תיעשה על יסוד הנטען בכתב התביעה עצמו, בלבד, ולא על יסוד העולה מטענות ההגנה שבבקשה. כך, אין למעשה כל משקל לעצם קיומה של מחלוקת בין הצדדים, באשר להתאמת כתב התביעה לסדר הדין. מחלוקת אמיתית, ולו לכאורה, יכול שתצדיק מתן רשות להתגונן; אין בה כדי לפסול תביעה מלהיות מוגשת לפי סדר דין מקוצר.