תא"ק 18637-10-15 מחצבות כפר גלעדי,אגש"ח בע"מ 570036392 נ' חופרי החרמון בע"מ ואח'

בעניין: סילוק על הסף, מחיקת כותרת, רשות להתגונן

1.ביום 19.10.15 הגישה התובעת נגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 18,145 ש''ח בגין בטון אותו מכרה התובעת לנתבעת 1 (להלן "הנתבעת"). התביעה כנגד הנתבע 2 (להלן "הנתבע") הוגשה בשל חתימתו כערב להתחייבויות הנתבעת כלפי התובעת כאמור בטופס ההצעה שצורף כנספח א' לכתב התביעה. בנוסף לטופס ההצעה צורפו לכתב התביעה גם העתקי חשבוניות מס, כרטסת ותחשיב ריבית והצמדה.

2.ביום 21.12.15 הגישו הנתבעים את הבקשה שלפני. נטען כי אין במסמכים שצורפו לתביעה כדי לחייב את הנתבעים, כאשר התובעת לא הציגה תעודות משלוח חתומות ואישור קבלת החומרים אשר נטען כי סופקו על ידה. נטען כי עיון בכרטסת מגלה תמונה עקומה (כך במקור-נ.ז.) לגבי אופן רישום וניהול הכרטסת על ידי התובעת שכן לא ניתן לדעת למה מתייחסת יתרת הפתיחה והתשלומים הנטענים על חשבון חובות בשנת 2012. הנתבעים טוענים כי אינם חייבים דבר לתובעת והיתרה עבור שנת 2012 אינה שייכת אליהם. נטען כי לא ברור מהו הבסיס לחישוב ריבית והצמדה בסך של 10,045 ש''ח העולה על סכום הקרן בסך של 8,100 ש''ח. לפיכך נטען כי יש לסלק את התביעה על הסף ולחילופין למחוק את כותרת התביעה. באשר לבקשת הרשות להתגונן נטען כי הנתבע חתם על טופס ההצעה נספח א' לתביעה בשם הנתבעת מבלי שהוסבר לו כי חתימתו נועדה לצורך ערבות לחובות החברה הנתבעת. עוד נטען כי בזמן החתימה לא היה הנתבע מצויד במשקפי קריאה, כאשר ההצעה כתובה בכתב קטן ובלתי קריא בניגוד להוראות החוק. נטען כי ההזמנה בוצעה לצורך פרויקט בית אריזה של אבוקדו בקרית שמונה אשר בוצע בשנת 2011. נטען כי הנתבעים לא ביצעו כל עבודה נוספת באיזור קרית שמונה ולא משכו חומרים מעבר לצרכים שלהם בפרויקט הנ''ל. לפיכך נטען כי כל חומר נוסף שהוזמן על ידי מאן דהו הינו באחריות התובעת. נטען כי הנתבע מעולם לא חתם על טופס גילוי מידע לערב יחיד או מוגן כמתחייב מסעיף 22 לחוק הערבות.

3.ביום 30.12.15 הוגשה תגובת התובעת לבקשה. נטען כי ישנו דמיון מפתיע בין טענות המבקשים בתיק זה לבין הטענות שהעלו מבקשים אחרים המיוצגים על ידי אותו עורך דין בת''א 1350-01-14 (להלן "התיק הנוסף"). נטען כי בתיק הנוסף נקבע כי התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר ואילו הטענה בדבר ערב יחיד נדחתה כיוון שהתובעת אינה עונה להגדרת נושה בסעיף 19 לחוק הערבות. נטען כי די במסמכים שצורפו לתביעה כדי לבררה בסדר דין מקוצר. נטען כי הנתבע מודה שמשך חומרים מהתובעת אולם טענתו באשר לכמויות חסרת פירוט עובדתי כנדרש בפסיקה. נטען כי המבקשים תוקפים את הכרטסת אך לא מציגים חשבון נגדי. באשר לריבית נטען כי הינה מבוססת על סעיף 2.א (4) לטופס ההצעה המהווה את ההסכם בין הצדדים. ברישת התגובה הודיע ב''כ התובעת כי הוא מבקש לחקור את הנתבע על תצהירו.

4.התגובה הומצאה לב''כ הנתבעים ביום 4.1.16. כיוון שלא הוגשה תשובה לתגובה במועד, התיק בשל למתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף ובבקשה למחיקת כותרת על בסיס החומר המצוי בתיק.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה לסילוק על הסף ואת הבקשה למחיקת כותרת מהטעמים שיפורטו להלן.

6.תביעה תסולק על הסף רק כאשר ברור וגלוי מעיון בכתב התביעה עצמו כי התביעה אינה מגלה עילה או כי ישנו טעם אחר המצדיק סילוקה על הסף. במקרה שלפני ברי כי אין מקום לסלק את התביעה על הסף שכן צורף לה טופס הצעה התומך בעילת התביעה כנגד שני הנתבעים. יתרה מזאת הנתבעים עצמם מודים כי משכו חומר מהתובעת. הטענה לפיה לא נותר חוב, היא טענה שיש לבררה במסגרת בקשת הרשות להתגונן.

7.אין ממש גם בבקשה למחיקת כותרת. ברע''א 1332/93 תעשיית אבן וסיד בע''מ נגד אורי שחר, פסק דין מיום 27.10.93 קבע בית המשפט המחוזי ביחס לתביעה דומה לתביעה זו כי די בהסכם מסגרת וחשבונות של הספק וכן בכרטסת המלמדת על ניהול חשבון של חיובים וזיכויים כדי לאפשר ברור התביעה בסדר דין מקוצר. למסקנה דומה הגיעה כבוד הרשמת הבכירה ספרא ברנע בהחלטתה בתיק הנוסף מיום 22.4.14.

8.על כן אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף ואת הבקשה במחיקת כותרת. כיוון שהחלטה זו ניתנה כחלק מהבקשה הכוללת של הנתבעים שכללה גם בקשת רשות להתגונן, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות משפט בסכום מתון של 500 ש''ח.