תא"ק 1854-11-14, ת"ת 5341-04-15 בנק מזרחי טפחות בעמ נ' ממתיקי הנגב ייצור ושיווק בע"מ ואח'

המשיב הגיש תביעה כספית בסדר דין מקוצר כנגד המבקשים, על סך של 245,849 ש"ח, כך במקור, במסגרת תא"ק 1854-11-14, וכן תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע, על סך של 47,386 ₪, כך במקור, שנדונה בפניי במסגרת ת"ת 5341-04-15.

התביעות הוגשו בגין חובות שלפי הטענה נוצרו בשני חשבונות שונים של המבקשת, שנפתחו באותו סניף של המשיב, ובאותו המועד, ולאור זהות העניינים הנדונים, הדיון בהן אוחד לפי בקשת הצדדים, ועל פי החלטתי מיום 31.5.2015.

הוגשו בקשות למתן רשות להגן במסגרת שתי התובענות, שאליהן צורפו תצהירים מטעמו של המבקש 2 (להלן: "המבקש"), וכן מטעם אימו, הגב' רחל מוסבכר.

התצהירים שהוגשו בתובענות דומים בתוכנם, בתוספת דגשים מסוימים במסגרת ת"ת 5341-04-15 (במיוחד סעיפם 93-94 לתצהיר המבקש).

ביום 28.6.2015 נחקר המבקש על תצהיריו, ונשמעו סיכומים בעל פה.

באת כוח המשיב ויתרה על חקירתה הנגדית של הגב' מוסבכר. אינני סבור שיש בכך כדי להשליך על תוצאת החלטה זו מכיוון שעיון בתצהיריה מעלה שידיעותיה נוגעות ליחסים עם אנשים שונים שהיא והמבקש נתנו בהם בעבר את אימונם, ויכול שאף מסרה להן ממונה, לצורך הקמת מפעל, וברבות הימים התברר לה שנפלו ליקויים בהתנהלותם, ונראה שלא הייתה מעורבת בכל הנוגע ליחסים עם המשיב.

המבקש טען כי הנושאים והנותנים עם המשיב לגבי פתיחת חשבון הבנק של המבקשת, והעמדת האשראים בחשבון, הינם פעילים שונים בעמותת מוסדות גור, ואף ציין בשמו של פלוני משה הלפרין, ובשמותיהם של גורמים נוספים, ולטענתו פעל על פי עצתם והנחייתם של אותם גורמים בכל הנוגע לפתיחת החשבון, ולחתימתו על כתבי הערבות, ובחקירתו טען שבמועד חתימתו על כתב הערבות לא היה מודע כלל שחתם על כתב ערבות להבטחת פירעון חובותיה של המבקשת.

כן טען, כי במסגרת המגעים שנוהלו על ידי אותם גורמים מאחורי הקלעים עם נציגי המשיב, האחרון העמיד אשראים שונים בחשבון המבקשת, לרבות הלוואה בסך של 300,000 ₪, מבלי שטרח לבחון את איתנותם הכלכלית של המבקשים, ומבלי לדרוש ביטחונות, בעוד שהמבקש הינו "אברך פשוט נטול השכלה מסחרית", ויש לזקוף את לחובתו של המשיב.

המבקש טען שמי שניהל בפועל את החשבון הינו אותו משה הלפרין, והמשיב הסתמך על היכולת הכלכלית של אותם גורמים באיחוד חסידות גור לצורך תשלום חובותיה של המבקשת, ומן הראוי היה להגיש את התביעה כנגד אותם גורמים ולא כנגד המבקש, ומכל מקום בכוונת המבקש להגיש הודעה לצד שלישי כנגד אותם גורמים.

הטענה שלפיה המשיב העמיד אשראי למבקשת, והחתים את המבקש על כתב ערבות, מבלי שבדק את יכולתם הכלכלית, ובהעדר יכולת כלכלית של ממש, יכול ומעלה תהיות לגבי מידת הסיכון שהמשיב היה מוכן ליטול על עצמו בכל הנוגע להעמדת אשראי שאינו מגובה בביטחונות הולמים, אלא שאינני סבור שטענה זו אוצרת בחובה את הכוח לצורך הפטרם של המבקשים מההתחייבויות שנטלו על עצמם.

טענות המבקש שלפיהן המשיב סמך על כך שגורמים באיחוד חסידות גור יישאו בפירעון חובותיה של המבקשת, נטענה באופן כללי, שלא לומר סתמי, ומכל מקום, אינן מתיישבות, ולו על פני הדברים, עם המסמכים עליהם חתם המבקש.