תא"ק 17839-11-16 ג.ס.י אבן בע"מ נ' נאסר

בפני בקשת רשות להתגונן מפני תביעה כספית על אי תשלום עבור סחורת שיש שסיפקה התובעת לנתבע.

טענת ההגנה היא, כי שני הקונטיינרים שהגיעו לנתבע הכילו לוחות שיש שבורים במרביתם, הנתבע סרב לקבלם, ואז ביקש ממנו סוכן/משווק התובעת, עמו היה הנתבע בקשר, בשם סאבי (להלן: הסוכן) לפרוק את הסחורה מהקונטיינרים בחצריו של הנתבע, כדי שלאחר מכן ייערך ע"י הצדדים מיון ובדיקה מה ניתן לעשות בסחורה, בחלקה השמיש, ואיזה חלק מתוכה מעוניין הנתבע לקנות.

הנתבע טוען כי בהמשך לכך הגיע הסוכן למפעל השיש של הנתבע, לקח משם את הלוחות שניתן היה לספק לצד שלישי ואלה אכן סופקו לאותו צד, ואילו הנתבע לקח חלק מהלוחות השמישים הנותרים ושילם עבורם 28,000 ₪ בהתאם לחישוב שנעשה ע"י הצדדים – הנתבע והסוכן.

הנתבע תמך את גרסתו בתצלומים מיום הפריקה, לפיהם נראים לוחות השיש השבורים עוד כשהם בתוך הקונטיינר, ונראה מספר הקונטיינר שבו הגיעו, ומספר זה תואם להובלה נשוא התביעה.

כן הוצג מסמך בכתב ידו של הסוכן, המתייחס לחלקי הסחורה שנלקחו מהחצרים והועברו ללקוח האחר של התובעת.

תמיכה נוספת לגרסת הנתבע עולה מכך שגם לפי החשבונית שהוציאה התובעת לנתבע, חלק גדול מהלוחות שסופקו הועברו ללקוח התובעת – שיש ישראל, בסך כ-42,000 ₪, דבר התומך בטענה כי פריקת הלוחות בחצרי הנתבע לא היוותה קבלה של הסחורה על ידו, אלא החצרים שימשו כמקום פריקה זמני בלבד, לבקשת הסוכן, ומשם הועבר החלק השמיש של הסחורה ללקוח אחר.

מאחר שגרסת הנתבע מעלה טענת הגנה הראויה להתברר, ניתנת לנתבע רשות להגן והתצהיר ישמש ככתב הגנה.

הצדדים ישלימו את ההליכים המקדמיים תוך 30 יום מהיום.