תא"ק 17709-07-12 ברכה נ' מגא שירותים אקולוגיים בע"מ ואח'

בפני שתי תביעות שהגיש התובע, ואשר הדיון בהם אוחד בבית משפט זה בהתאם להחלטת כב' הנשיא מיום 9.4.14. לגבי שתי התביעות הוגשה בקשה לסילוק על הסף (לגבי כל אחת מהן בעילות שונות).

התביעה הראשונה, אשר הוגשה כתביעה בסדר דין מקוצר כבר בחודש 7/12, הינה לתשלום שהתובע טוען כי הוא זכאי לו מהנתבעת בסך של כ-80,000 ₪, בגין שכירת משאיות לשאיבת מי ביוב (להלן: "ביוביות"). התביעה מבוססת על הסכם שנערך בין הצדדים בחודש 10/11 מכוחו הוציא התובע חשבוניות לחיוב הנתבעת ואשר לטענתו לא כובדו במלואן על ידי הנתבעת.

התביעה השניה, שהוגשה רק בחודש 1/14 הינה לחיוב הנתבעת לנזקים שנגרמו לטענת התובע לביוביות שהושכרו לנתבעת אשר בגינן נאלץ התובע לשאת בעלויות תיקון שונות וכן נגרם לו הפסד בגין השבתת הביוביות לאחר החזרתן מרשות הנתבעת, כל זאת בסך של למעלה מ-95,000 ₪.

בכדי להבין כיצד "התגלגל" התיק למצבו כיום יש לפרט בקצרה את השתלשלות הענינים בתביעה הראשונה:

1. חרף העובדה שהתביעה הראשונה הוגשה בשנת 2012, הרי שלמעשה לא החל בה כלל הדיון שכן עוד ביום 11.11.12 ניתן פסק דין המורה על מחיקת התביעה ללא צו להוצאות (להלן: "פסק המחיקה"), וזאת נוכח קיומו של הליך בוררות שהתנהל באותה העת בין הצדדים בהתאם להסכמה שגובשה ביניהם.

2. ביום 10.12.13 ניתנה החלטת כב' הרשם לפיה, על פי בקשת התובע אשר הודיע כי הליך הבוררות הסתיים ללא שניתן בו פסק בורר, "הוחייתה" התביעה הראשונה וניתנה בה ארכה להגיש כתב הגנה (על אף שמדובר בתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר...) (להלן: "החלטת ההחייאה").

3. ביום 4.3.14 הוגשה בקשת הנתבעת לביטול החלטת ההחייאה הן בשל העובדה כי זו ניתנה במעמד צד אחד מבלי לקבל את תגובת הנתבעת לבקשה, הן מאחר ולא קיים הליך של "החייאת" הליך חק בפסק דין מבלי לבטל את פסק הדין, והן מאחר ובנתיים חזר בו הבורר מהודעתו הקודם בדבר הפסקת הליך הבוררות וצורף לבקשה מכתבו (מחודש 2/14) בו הוא מודיע כי ימשיך בבוררות.

4. בקשה זו של הנתבעת לא זכתה לתגובה מטעם התובע, ואף לא הוכרעה ע"י הרשם עד עצם היום הזה.

5. ביום 10.8.14 הוגש כתב הגנה אשר עפ"י כותרתו מתיחס לשתי התביעות (שהדיון בהן אוחד כאמור לעיל) ובו כרוכה בקשה לסילוק על הסף מהטעמים הבאים:

השתק ומניעות; שיהוי מופלג; העדר פירוט עובדתי מספיק. (להלן: "הבקשה הראשונה")