תא"ק 17587-02-15 עירית ירושלים נ' סינוקרוט

: | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
17587-02-15
6.12.2015
בפני השופטת:
מרים קסלסי

- נגד -
תובעת:
עירית ירושלים
עו"ד לניאדו דרור ואח'
נתבע:
נאדר סינוקרוט
החלטה
 

לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטותיי מיום 9.10.2015 ו- 12.10.2015, בכל הנוגע לאי פסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד לתובעת.

  1. התובעת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר בגין חוב ארנונה בסך של 1,468,024 ₪. הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן, אולם בקשה זו נדחתה על ידי ללא דיון וכך נרשם בהחלטה מיום 9.10.2015 :

    "בפני בקשת רשות להגן מפני תביעה בסד"מ בגין חוב ארנונה לעסק בית מלון שמנהל הנתבע. המבקש מודה בחובו לעיריה, אך טוען כי לוועדת הפשרות יש סמכות להפחית הסכום, בשל הכנסות נמוכות של "בית המלון" . עוד מציין המבקש כי הוא נעדר יכולת כלכלית ומצוי באיחוד תיקים בהוצל"פ. לא מצאתי כי יש בטענה זו כדי להוות עילה לרשות להגן. להבנתי אין במתן פסק דין, כדי למנוע מועדת הפשרות, או מכל גורם אחר בעיריה להגיע עם המשיב להסדר פשרה ומכל מקום ניתנו לשם כך אורכות רבות. אשר על כן בקשת הרשות להגן נדחית. בהתחשב באמור ובבקשה - אין צו להוצאות."

     

  2. התובעת הגישה פסיקתא לחתימה, כאשר בסעיפים 2-3 נרשמו החזר הוצאות משפט לתובעת בסך של 18,350 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 57,752 ₪.

    בהחלטתי מיום 12.10.2015 דחיתי את סכומי ההוצאות שהתובעת הוסיפה, תוך קביעה שהתובעת תישא בהוצאותיה והוריתי על הגשת פסיקתא מתוקנת.

     

    על החלטה זו הגישה התובעת את הבקשה שלפני לעיון חוזר.

    תגובת הנתבע לבקשה לא נתקבלה, אישור מסירה הוצג ע"י התובעת.

     

  3. לטענת ב"כ התובעת, ההוצאות שנתבקשו בפסיקתא לא נתבקשו בגין דחיית בקשת הנתבע להתגונן, אלא בגין קבלת התביעה ומתן פסק דין. לענין הזכות לשכר טרחה ושיעורו, ב"כ התובע הפנה לתקנות 511- 512 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 ואלו מפנות ל"תעריף המינימאלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), תשל"ז-1977 ", אולם מיום שבוטלו כללי לשכת עורכי הדין הנ"ל והוחלפו בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000, שוב אין תקנה 512(א) מפנה לכללים בני תוקף.

    התעריף המינימאלי המומלץ מהווה רק אינדיקציה אחת לקביעת שכר הטרחה ואין הוא בהכרח אמת המידה המכרעת בפסיקת ההוצאות. ראה ע"א 10078/03 אורי שתיל נ' מקורות חברת מים בע"מ, פ"ד סב(1) 803, 856 והאסמכתאות המצוטטות שם.

     

  4. לענין ניהול ההליך המשפטי, התובעת לא נדרשה להתייצב בבית משפט, להגיש תצהירים או לנהל כל הליך משפטי, זולת הגשת כתב תביעה לאקוני וסטנדרטי. לא התקיים בתיק דיון ואף לא נתבקשה תגובת התובעת לבקשה לרשות להגן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>