תא"ק 17491-11-12 מושב עובדים להתיישבות חקל נ' סווידאן

בתיק זה הגישה המשיבה תביעה לפינוי המבקש בטענה שהוא רועה את עדרי הבקר שברשותו בשטחים שבבעלות מינהל מקרקעי ישראל, ואשר המשיבה הינה בת רשות בהם בגושים 18260 ו-18261, תוך פלישה וללא זכות.

פסק דין בהעדר הגנה ניתן ביום 3/1/13 על סמך אישור מסירה, שבוצע ע"י חברת דואר ישראל בע"מ, ונחתם ע"י המבקש ביום 18/11/12 (בקשה מס' 2).

לפניי בקשה לביטול פסק דין, שהוגשה ביום 19/8/13.

המבקש טוען כי לא קיבל את כתב התביעה וכי בכפר שלו ישנם אנשים רבים ששמם מוחמד עראמשה. לגוף התביעה טוען המבקש כי לא פלש לשטחי המשיבה, כי הוא בעל הרשאה לרעייה מאת מנהל מקרקעי ישראל, בשטח של מעל 2,000 דונם, בחלק מגושים 18216, 18219 ו-18221 ואין לו צורך לפלוש לשטחי המשיבה, דבר המוכחש על ידו. לבקשה צורף הסכם הרשאה לרעייה מיום 24/10/11 חתום ע"י בנו, שווקאת סוידאן; אישור תוכנית מתקנים ע"ש המבקש ממשרד החקלאות, רשות המרעה מיום 19/12/12. כן צורפו תצהירים של המבקש ושל בנו. המבקש טען כי במקום רועים עדרי בקר רבים.

המשיבה הגישה תגובה לפיה מדוע שלא יסכים המבקש לפינוי אם הוא מכחיש את הפלישה? לתגובה צורף תצהיר סייר הבטחון של המועצה האזורית מעלה יוסף הכוללת את המשיבה. מר דאודי משה טוען כי הוא מכיר את השטח ומסייר בו דרך קבע, כי פגש במבקש פעמים רבות והתרה בפניו על הפלישה, וכי המבקש גדר את שטחי המרעה שלו בשטח המשיבה (ולא בחלקות שבהרשאת הרעייה) ועושה בהם כבשלו, תוך שהוא מתנגד לפניות להפסקת הפלישה. מר דאודי טוען כי בשטח נשוא התביעה רועה רק המבקש וכי שאר בעלי העדרים גידרו את השטחים ואינם רועים בשטחי המשיבה. סייר הבטחון גם טוען כי הוא בעצמו מסר את פסק הדין למבקש ביום 21/2/13 בנוכחות עד נוסף, מר אמזלג, ועל כן גם אם לא קיבל את כתב התביעה, הבקשה מוגשת באיחור.

לאחר החלטה נוספת שלי צירפה המשיבה את אישורי המסירה של כתב התביעה, שלא היה לי צורך בהם, כאישור מסירה של פסק הדין צורף רק תצהיר של מר דאודי, אך לא אישור מסירה חתום, וכן צורף אישור מסירה של האזהרה בתיק הוצל"פ לידי בנו שווקאת סוידאן מיום 17/6/13.

המבקש הגיש תגובה לתגובה, חזר על טענותיו והוסיף כי החתימה על אישור המסירה אינה שלו, וכי אינו יודע קרוא וכתוב והמילה היחדה שלמד לכתוב היא את שמו הפרטי בערבית, ורק כך הוא חותם. המבקש מדגיש בתצהיר נוסף כי שטחי המרעה שלו גובלים בשטחי המרעה של המשיבה, כי אינם מגודרים, וכי גם אם פרה אחת עברה במקרה את הגבול, אין מדובר בפלישה שיטתית, כמתואר ע"י נציג המשיבה. עוד מציין המבקש כי עדרים רבים רועים בשטח.

לאחר שקראתי את הבקשה והתגובות, ואני מתנצלת על העיכוב במתן ההחלטה, אני מוצאת כי יש טעם לביטול פסק הדין.

המבקש הטיל ספק במסירת כתב התביעה, ובהתחשב בעובדה שלא הוצג אישור מסירה של פסק הדין, לפני הגשתו לביצוע, ולא הושלמו פרטי העד למסירה, ובהינתן כי הבקשה הוגשה במועד בהתחשב במועד מסירת האזהרה, אני מחליטה לקבל את הטעם למחדל באי המסירה. גם בנו של המבקש נתן תצהיר מפורט בעניין.