חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

תא"ק 17356-05-17 אבו עאנם ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל

: | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
17356-05-17
2.10.2017
בפני הרשמת:
ורדה שוורץ

- נגד -
תובעים:
1. שאדי אבו ע'אנם
2. אמל אבו ע'אנם

נתבעת:
רשות מקרקעי ישראל
פסק דין

בהתאם להסכמת הצדדים, התביעה נדחית.

הצדדים הגיעו להסכמה לפיה הנתבעת תשלם לתובעים את סכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 28.10.15 ועד ליום התשלום בפועל וזאת תוך 14 יום מיום קבלת טופס אימות פרטי התשלום במשרדי הנתבעת.

הצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה באשר לפסיקת הוצאות בתביעה זו ועל כן הגישו טיעוניהם בכתב.

הנתבעת אכן לא הכחישה את חובת התשלום החלה עליה אך לטענתה לא שילמה את המגיע ממנה מיום 21.9.16 (מועד הדיון בבית המשפט לעניינים מנהליים וביטול רשמי של עסקת המכר) בעיקר משום שהתובעים לא המציאו לה טופס אימות פרטי חשבון הבנק.

אמנם התגלעה בין הצדדים מחלוקת עובדתית באשר להמצאת פרטי חשבון הבנק לידי הנתבעת כאשר התובעים הציגו מכתב פנייה לנתבעת מיום 3.11.16 (נספח י' לכתב התביעה) ואילו הנתבעת הכחישה כי נמסר לה, אך לא במסמך זה עסקינן אלא בטופס אימות פרטי הבנק כפי שנדרשו התובעים להמציא.

אין מחלוקת כי טופס זה לא הומצא ולא נטען כי הומצא, אלא שלטענת ב"כ התובעים כלל לא נדרש להמציאו אלא רק את פרטי חשבון הבנק כפי שעשה.

הנתבעת אינה מציגה כל פנייה שהיא לתובעים להמציא מסמך כלשהוא לצורך העברת הכספים.

מבלי להכריע אם אכן התבקש המסמך אם לאו, הרי התנהלות ראויה של רשות ציבורית היא, בעיקר כאשר החובה להשיב את הכספים מוטלת עליה, להוציא מכתב לידי ב"כ התובעים ובו דרישה למסמך הרלוונטי כתנאי מהותי לתשלום הכספים.

מכתב זה היה מונע לכל הפחות אי הבנה מצד התובעים והגשת תביעה כספית הכרוכה בהוצאות.

מצד שני, גם ב"כ התובעים לא טרח להוציא מכתב התראה לנתבעת בטרם הגשת התביעה ובכך, יתכן והיתה מסתברת אי ההבנה באשר למסמכים שיש להגישם על מנת לקבל את הכספים.

הראיה היא כי גם בהסכם הפשרה בין הצדדים נותר על כנו התנאי של המצאת המסמך הרלוונטי לביצוע התשלום בפועל.

העובדה כי בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים לא נפסקו הוצאות לטובת הנתבעת אינה מעלה ומורידה בעניין זה שכן ב"כ הנתבעת שם הסכים לדחיית העתירה ללא צו להוצאות בניגוד לתובעים כאן שאינם מוותרים על הוצאותיהם.

יוער גם כי אין הנדון דומה לראיה, שכן בניגוד להליך בתיק זה, שם ניתן פסק דין בהתאם להצעת בית המשפט ולא משום שהתובעים הסכימו כי אין לעתירתם כל בסיס שבדין או בפסיקה. בתביעה זו הסכימה הנתבעת כי התובעים זכאים לסכום הנתבע ולא היתה באמתחתה כל עילת הגנה כנגד התביעה למעט בעניין החיוב בהוצאות.

אשר על כן, הנני מורה על השבת האגרה ששולמה בכפוף להוראות תקנות האגרות ומחייבת את הנתבעת, בנסיבות העניין, לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 7,000 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>