תא"ק 16782-08-13 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' מלכה

המבקשת הגישה שתי בקשות. בקשה לאורכה להגשת הודעת צד שלישי כנגד מר שמעון עמר ובקשה לזמן את אביה של המבקשת, מר אברהם מלכה לעדות מטעמה. המשיב מתנגד לשתי הבקשות.

טענות הצדדים

המבקשת טוענת כי מר עמר היה הנהנה העיקרי מן החשבון נושא הליך זה ועל כן אין להסתפק בעדותו, אלא עליו להיות בעל דין בהליך. כמו כן טוענת כי לה לא היה קשר לפעילות בחשבון ועל כן ראוי לאפשר לה לזמן את אביה לעדות.

כאמור לעיל המשיב מתנגד לבקשה להגשת הודעת צד שלישי. לטענת המשיב אין מקום להתיר הגשת הודעת צד שלישי לאחר שהוגשו תצהירי העדות הראשית וקבוע מועד סמוך לשמיעת הראיות. לטענת המשיב, זכויות המבקשת לא תיפגענה מדחיית בקשתה, מאחר שככל שיינתן פסק דין נגדה תוכל להגיש תביעה נפרדת נגד מר עמר אם תרצה לעשות כן.

בכל הנוגע לזימון אביה של המבקשת לעדות ללא תצהיר, מפנה המשיב להחלטת בית המשפט מיום 18.9.14 בה נקבע כי על מנת לזמן עד ללא תצהיר היה על המבקשת לבקש זאת במועד הגשת ראיותיה ולהסביר (בתצהיר) אילו ניסיונות נעשו לקבל מן העד תצהיר. המשיב מציין כי המבקשת לא נהגה כך וככלל אין כל הצדקה להימנעות מהגשת תצהיר של אביה של המבקשת, אשר אף נכח באולם בדיון ביום 27.12.15. לטענת המשיב, לכל היותר ניתן לאפשר למבקשת להגיש תצהיר של אביה באיחור ולאפשר למשיב לאחר מכן להגיש בקשות לפי העניין.

המבקשת בתשובתה, טוענת כי אין מקום לקפח את זכויותיה המהותיות על מזבח זכויותיו הדיוניות של המשיב וגם אם שגתה כשלא הגישה הודעת צד שלישי במועד, יש לאפשר לה לתקן את טעותה ולעשות כן כעת. לעניין עדותו של אביה, מסכימה המבקשת להגיש תצהיר אם יותר לה לעשות כן.

דיון והכרעה

לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת המבקשת להגיש הודעת צד שלישי בשלב זה של ההליך. כבר בבקשת הרשות להתגונן, העלתה המבקשת טענותיה בנוגע למר שמעון עמר ועל כן ברגע שניתנה רשות להתגונן, ביום 18.9.14, היה על המבקשת לבקש להגיש הודעת צד שלישי. באותו מועד ניתנו הנחיות להמשך ניהול ההליך, כשתצהירי המשיב נקבעו להיות מוגשים במאי 2015 ובסופו של יום נדחה מועד זה ליולי 2015. בכל התקופה הזו ואף לאחר מכן יכולה הייתה המבקשת להגיש בקשתה זו מבלי לגרום להתמשכות ההליך ולא עשתה כן. טענת המבקשת כי מר עמר הוא בעל דין דרוש והיה על המשיב לתבוע אותו איננה ממין העניין. המבקשת רשאית להעלות טענותיה אלה במסגרת התגוננותה בהליך כאן, אולם אין לה זכות להחליט עבור המשיב, מי הם בעלי דינו הנכונים וממי יוכל להיפרע.