תא"ק 16509-08-15 בלדב ואח' נ' שמואל ואח'

לפניי תביעה לפינוי וסילוק יד אשר הוגשה בסדר דין מקוצר.

בסעיף 14 לבקשת הנתבע 1 למתן רשות להתגונן, הודיע הנתבע כי פינה את שטח הפלישה ואינו עושה שימוש עוד באותו שטח.

בעקבות כך, הודיעו התובעות כי אין עוד צורך בסעד העיקרי של פינוי ונותרה בין הצדדים מחלוקת בשאלת ההוצאות ושכ"ט עו"ד בהליך.

בעקבות כך, הוצע לצדדים, במסגרת החלטה מיום 2.11.15 להותיר את שאלת ההוצאות להכרעת בית המשפט במסגרת סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

התובעות הסכימו. הנתבע 1 הודיע כי אין הוא מסכים להצעה וכי עומד הוא על הגשת תצהירי עדות ראשית.

לפיכך, נקבע דיון קדם משפט בתיק.

בדיון, הסכימו הצדדים כי יגישו טיעונים קצרים בשאלת ההוצאות ובית המשפט ינמק החלטתו, בקצרה.

התובעות טענו כי הנתבע 1 פלש לנחלה אותה ירשו מהוריהן ועשה שימוש בשטח הפלישה. כשבוע לאחר שהוגש כתב התביעה, סילק הנתבע 1 את הגדר שבנה בתוך שטחן ופינה את הפסולת שהשליך במקום. לפיכך, טענו התובעות, רק הגשת התביעה היא שהובילה את הנתבע לסילוק הפלישה ולא פעולה התנדבותית כלשהי. התובעות פנו אל הנתבע 1 קודם להגשת התביעה, אך נענו בשלילה.

בשלב מסוים העלה הנתבע 1 טענות ביחס לעצים אשר נטועים בגבול החלקות של בעלי הדין עוד משנות ה- 50 של המאה הקודמת, ואשר לטענתו, ענפיהם ושורשיהם פולשים אל תוך שטחו, אך לדברי התובעות, אין לכך כל קשר לפלישת הנתבע 1 באמצעות הצבת הגדר בתוך שטחן.

התובעות טענו כי התקשרו בהסכם למכירת הנחלה והתנהלות התובע סיכנה את ביצוע ההסכם והעמידה את התובעות במצב שבו חשופות היו לתביעת הרוכשים נגדן.

התובעות טענו כי נגרמו להן הוצאות בהגשת התביעה – שכ"ט עו"ד, תשלום האגרה והוצאות הכנת חוות דעת המודד.