תא"ק 16477-11-15 אור - יה התייעלות וחיסכון באנרגיה בע"מ נ' צ'יפ פי.סי. טכנולוגיות בע"מ

1.המשיבה הגישה תביעה בסדר דין מקוצר נגד המבקשת - שהינה חברה העוסקת ביצור, תכנון ומכירת מחשבים - בה תבעה תמורה בסך 53,100 ₪ בגין שירותים שהיא סיפקה לה, על-פי הסכם שנכרת ביניהן בדרך של חילופי מסרונים בין אבי, נציג המשיבה, לבין שלומי, נציג המבקשת. בכתב התביעה נטען כי על-פי ההסכם, התחייבה המשיבה לקדם מכירות מחשבים של המבקשת, כנגד תמורה חודשית, תמורה בגובה 3% אחוזים ממחזור המכירות ותמורה נוספת של 1% מהמחזור השנתי של המכירות, בכפוף לעמידה ביעד שנתי. עוד נטען כי במשך שלושה חודשים ביצעה המשיבה את חלקה בהסכם - הפיקה כרטיסי ביקור עבור המבקשת ופעלה לארגון פגישות עם לקוחות.

2.המבקשת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף עקב היעדר יריבות. לטענתה, לא נוצרה התקשרות בינה לבין המשיבה, אלא נעשתה התקשרות למטרת מכירת מחשבים עם גופים אחרים. עוד נטען כי בנספחי כתב התביעה אין ביטוי להתקשרות בין המבקשת למשיבה, ולכל היותר הם מעידים על התקשרות שנעשתה עם "אבי", ולא עם המשיבה: המסרונים הינם בין "שלומי" ל"אבי", ועל גבי העתק כרטיס הביקור, אשר לטענת המשיבה הופק על-ידה, אין רמז למשיבה. המבקשת הוסיפה כי הבעלים של המשיבה הינו דניאל אזולאי, ולא "אבי".

3.דין הבקשה להידחות.

על-פי תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, בית משפט רשאי לצוות על מחיקת כתב תביעה אם, בין השאר, אין הכתב מגלה עילה. בענייננו, נטען על-ידי המבקשת להיעדר יריבות, שהינו מקרה פרטי של היעדר עילת תביעה.

על מנת להכריע בבקשה למחוק על-הסף את התביעה יש לבחון האם המסכת העובדתית כפי שפורטה בכתב התביעה מצמיחה את העילה הנטענת, של הפרת הסכם שנכרת בין המשיבה לבין המבקשת. המבחן לקיומה של עילת תביעה על-פי תקנה 100 הוא - האם המשיבה, בהנחה שתוכיח את העובדות הכלולות בתביעתה, תהא זכאית לקבל את הסעד המבוקש על-ידה (וראו, לענין זה, ע"א 109/49 חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נגד מזרח שירות לביטוח פ"ד ה 1585, 1591; רע"א 9801/05 עזבון המנוח עזרא הראל ז"ל נגד לאומי פיא חברה לניהול קרנות נאמנות בע"מ (פורסם בנבו, 26.2.2006)), אולם "יחד עם זאת, הכרעה בגורל התביעה בטרם נשמעו ראיות וטיעונים לגופן של עילות התביעה מהווה אמצעי קיצוני, שיש בו כדי להגביל את נגישותם של תובעים לערכאות" (פיסקה 24 לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה בע"א 7547/99 מכבי שירות בריאות נגד דובק בע"מ (פורסם בנבו, 13.7.2011)). בע"א 194/87 סאלח נגד רשות הפיתוח פ"ד מד(2) 185, 187 הודגש כי "בשלב הנוכחי, בית המשפט אינו מברר את אמיתות העובדות ואינו בוחן ראיות, אלא יוצא מתוך נקודת הנחה שהתובע יצליח להוכיח את העובדות להן טען".

בכתב התביעה נטען על-ידי המשיבה לקיומו של הסכם ולהפרתו. המבקשת לא כפרה בקיומם של המסרונים, שהעתקיהם צורפו לכתב התביעה, ובקיומו של "שלומי", כנציג שלה. טענותיה להיעדר יריבות מבוססות על כפירתה בכך שמסרונים אלו מצביעים על התקשרות בינה לבין המבקשת. בנוסף, כפרה המבקשת בטענה כי המשיבה היא שהפיקה עבורה את כרטיס הביקור, שהעתקו צורף לכתב התביעה. אלו טענות הגנה, שתגיע שעתן להתברר. אין בהן כדי לשמוט את הקרקע מתחת לקיומה של עילת תביעה, על-פי נוסח כתב התביעה. נקודת המוצא - בבואנו לשקול סילוק על הסף - הינה כי יעלה בידי המשיבה להוכיח את הטענה כי ההתקשרות באמצעות המסרונים יצרה הסכם מחייב בינה לבין המבקשת. בהינתן כי יעלה בידה להוכיח את קיומו של הסכם, ואת קיומן של שאר העובדות שנטענו בכתב התביעה - תוכן ההסכם, קיום התחייבויותיה והפרת התחייבויות המבקשת - יש בכך כדי להדוף את הטענה לאי קיום עילת תביעה נגד המבקשת.

4.משנדחתה הבקשה לסילוק על הסף, יוחזר התיק לרשם הבכיר זיתוני, למתן החלטות בבקשות למחיקת כותרת ומתן רשות להגן. בגדר החלטותיו באשר להוצאות, תובא בחשבון התוצאה אליה הגעתי בבקשה לסילוק על הסף.