תא"ק 16454-11-13 מדינת ישראל נ' ביטוח ישיר בע"מ

בפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב.

עסקינן בתביעת מעביד (להלן: "המשיבה") להשבת שכר עבודה ששילם לניזוק המועסק אצלו בשל אובדן כושר השתכרות עקב פציעה.

המבקשת טוענת בתצהירה (באמצעות מורשה מטעמה), כי מייעוץ שקיבלה, היעדרות מהעבודה בשל פציעה מסוג זה עומדת על כ- 4 חודשים בלבד, ולא 8 חודשים, כפי שטוענת המשיבה. על כן, הוצאות המשיבה אינן סבירות ולכן אין המבקשת מחויבת במלא סכום התביעה.

השאלה הנשאלת היא, האם תביעה מסוג זה אשר בסיסה הוא תשלום בגין נזקי גוף, ראויה לידון בסדר דין מקוצר. לראשונה נפסק (בפסק הדין רע"א 8364/07 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' אל על נתיבי אוויר בע"מ) כי ככלל, תביעה לפי חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים ( הטבת נזקי גוף) התשכ"ד-1964 לא תתברר בסדר דין מקוצר, למעט חריגים.

להלן דברי כב' השופט א' גרוניס מפסק הדין: "מוכן אני להניח כי תביעת מעביד להטבת שכר עבודה ששולם לעובד שניזוק בתאונה דרכים עצמית, עשויה להיות קלה יותר לבירור מההיבט הנזיקי... אף כשם שתביעה של ניזוק כלפי המזיק אינה יכולה להתברר בדרך של סדר דין מקוצר, הרי שגם תביעת המיטיב אינה יכולה להתברר כך", וכן : "בתביעות מסוג זה ישנן סוגיות טעונות הוכחה, אשר לגביהן לא ניתן להניח, באופן קטגורי, כי לתובע תביעה מבוססת (השוו לעניין זה, רע"א 2591/10 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' בית חולים "מאיר")".

כמו כן, כלל הוא, כי בדונו בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך להשתכנע בנכונות טענותיו של הנתבע, עליו להניח שיש אמת בדברים, ואין לו צורך לבחון את מהימנות הגרסה.

אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, והואיל וטענות המבקשת עשויות להקנות לה הגנה לכאורה מפני התביעה, אני מורה על קבלת ההתנגדות. נוכח סכומה תידון התביעה בסדר דין רגיל.

ניתנה היום, י' אב תשע"ד, 06 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.