תא"ק 16323-07-13 בנק מזרחי טפחות בעמ נ' ח.א. מרכז לשרותי רכב בע"מ ואח'

1. לפניי בקשת רשות להתגונן.

2.לטענת המבקש 1 (הנתבע 2), היה הוא בעל המניות של הנתבעת וחתם יחד עם אשתו, המבקשת 2 (הנתבעת 3 ) על ערבות להבטחת חובות הנתבעת 1 למשיב. ביום 4.10.12 העביר המבקש את המניות של הנתבעת 1 למר צבי רוזנברג (להלן: "הרוכש") לפי הסכם העברת מניות (נספח א'). לפי ההסכם הנ"ל סוכם בין המבקש לבין הרוכש, כי סה"כ התחייבויות החברה על סך של כ- 80,000 ₪ יועברו לחובת הרוכש תמורת קבלת הבעלות על המלאי והציוד של הנתבעת 1. כמו כן, סוכם בין הצדדים, כי הרוכש יידאג לביטול הערבות נשוא תיק זה. נכון למועד ביצוע העסקה הנ"ל הנתבעת 1 הייתה פעילה ועמדה במסגרת האשראי שהוקצתה לה.

3.טרם פתיחת ההליכים המשפטיים נגד הנתבעת 1, פנו המבקשים למשיב והודיעו לו אודות העברת הבעלות בחברה. לטענתם, המשיב התנגד לבקשתם להעברת החוב על שם הרוכש וסירב לבטל את ערבותם. כמו כן, המשיב רשם הערה ב- BDI דבר שהיסב להם פגיעה בשם הטוב ובמוניטין שלהם. כתוצאה מכך, חזרו שיקים של המבקשים בחשבונם העסקי הנוכחי על שם חברת פול דרייב וזאת מכוח ערבויות הדדיות שהשאיר המשיב בין החשבונות, דבר שגרם לנזק רב מול העובדים והספקים. לטענת המבקשים קיימים לחברה נכסים העולים על החוב האמור וכן, כי המשיב פעל בחוסר תום לב שעה שלא פעל למיצוי ההליכים נגד הנתבעת 1.

4.עוד ובנוסף טענות המבקשים כי הם נקלעו לחובות כבדים בעקבות ניהול הכוונה וייעוץ של המשיב. כמו כן, כי המשיב לא שמר על מסגרת אשראי פרופורציונאלית של החברה גם לאחר שהתחלפו הבעלים שלה. בנוסף, המשיב לא דאג לצרף את הבעלים הנוכחיים של החברה כערבים לחובות החברה.

5.בדיון שהתקיים בפניי במעמד הצדדים ובאי כוחם מיום 11.5.14, ניתנה תגובת המשיב ממנה עולה, כי הינו מתנגד לבקשה. לדבריו, על פי תנאי הסכם הערבות, המשיב רשאי למצות ההליכים נגד המבקשים זאת ללא קשר לחייבת העיקרית. הואיל ובמועד החתימה על כתב הערבות המבקש 1 היה בעל המניות העיקרי הרי שלא עומדת לו הגנת "ערב יחיד". כמו כן, המבקשת הינה בת זוגו של "בעל עניין בתאגיד" כמשמעותו בסעיף 19 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967. כמו כן, בסעיף 5 לכתב הערבות וויתרו המבקשים על פנייה לחייב העיקרי תחילה. בנוסף, נטען, כי המעמד של בעל המניות נגזר ממועד החתימה על כתב הערבות ואין נפקא מינא אם כיום אין המבקש 1 עוד בעל המניות. ב"כ המשיב ציין כי עיון בתצהירי המבקשים מלמד כי עסקינן בטענות כלליות וסתמיות ללא ציון תאריכים, שמות פקידים וללא צירוף אסמכתאות ומסמכים לכל האמור. כמו כן, ציין, כי ביטול ערבות צריך שיבוצע בכתב בהתאם לסעיף 15 לחוק הערבות.

6.לאחר שעיינתי בבקשה ובחנתי טענות המשיב בתגובה לה ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. להלן נימוקיי.

6.1ככלל, מצאתי כי יש להעדיף טענות המשיב על פני טענות המבקשים בהיותן טענות המבוססות ביסוס איתן בכתב הערבות והוראות הדין. מאידך, טענות המבקשים נמצאו כלליות וסתמיות ובלתי מבוססות כלל.

6.2אין בביצוע עיסקת העברת מניות בין המבקש 1 לבין צד ג' - בכדי להשפיע, כהוא זה, על זכויות המשיב לפעול כנגד המבקשים מכוח כתב הערבות. לכל היותר, ככל שצד ג' הפר את ההסכם עם המבקשים בכך שלא דאג לביטול ערבותם אצל המשיב - הפרות נטענות אלה הינן, לכל היותר, במישור היחסים החוזיים בינם לבין עצמם.

6.3 המבקשים לא טענו ולבטח שלא הוכיחו בטלותו של כתב ערבותם כלפי המשיב. כאשר אין בחלוף הזמן כשלעצמו (כשנה ממועד העברת המניות) כדי לפגוע בערבותם.