תא"ק 16162-07-15 כהן נ' כהן בית הלוי ואח'

בפני תביעה בסדר דין מקוצר בה הוגשה בקשת רשות להתגונן.

התביעה היא תביעת פינוי וסילוק ידם של המבקשים-הנתבעים ממשק 76 במושב משמר איילון בו הם מתגוררים עם אמה של המבקשת 1 (להלן: המבקשת), גב' שולמית כהן (להלן: האם).

המשק נרכש ע"י התובע ביום 25.2.15 כשבהסכם הרכישה מבעליו הקודם, שנערך באמצעות כונס הנכסים של בנק דיסקונט שמונה למימוש הנכס, נכתב בסעיף 2.2.5 כי "המשק תפוס על ידי מחזיקים כאמור בסעיף 2.6 להלן וכי ביום 3.1.13 ניתן פסק דין בעניין פינוי המשק". בסעיף 2.6 נאמר כי "ידוע לו שהכונס לא קיבל את החזקה במשק וכי המשק מוחזק על ידי הבעלים הרשומים או על ידי צדדים שלישיים אחרים כלשהם, והכונס אינו אחראי לפינויים של אלה, ואחריות זו מוטלת על הקונה בלבד, על אחריותו ועל חשבונו".

הבעלים הרשומים של המשק באותה עת היו האם, המתגוררת בו, והאב שמעון כהן, אשר מזה שנים נמצא בחו"ל ואין חולק כי לא החזיק במשק ואינו מחזיק בו. התובע מאשר כי הסכים שלא לתבוע את פינוי האם שהינה אשה מבוגרת וחולה.

המבקשת טוענת בתצהירה כי התגוררה במשק יחד עם אמה למעט תקופות קצרות בהן התגוררה לסירוגין בדירות באזור המרכז. לאחר נישואיה למבקש בשנת 2014, בחודש יוני 2015 ואילך עבר גם הוא להתגורר עמן.

אין מחלוקת כי הוצע למבקשת פיצוי כספי בסכום של מאות אלפי ₪ כדי להתפנות מהנכס, בטרם הגשת התביעה.

המשיב טוען כי אין זה נכון שהמבקשת התגוררה בנכס לפני שנת 2015 והוא מתבסס על כך שכתובתה הרשומה היתה במקום אחר ושאין לה מסמכים בכתב שיש בהם ראיה להוכחת מגוריה במשק. כן מתבסס המשיב על תצהיר של דודתה של המבקשת, לבנה, לפיו המבקשת לא התגוררה במשק בשנים הרלוונטיות.

מנגד עומדים תצהירי המבקשת והמבקש, ביחס למגוריה במשק, וגם אם הם נעדרים תימוכין בראיות בכתב, יש לאפשר להם את יומם בבית המשפט בטרם מתן סעד דרמטי של פינוי מבית מגורים.