תא"ק 16155-03-16 עיריית הוד השרון נ' עוזר

בפני בקשת הנתבע לדחייה על הסף של התביעה שהוגשה כנגדו מחמת התיישנות ושיהוי ניכר.

1. הנתבע טוען כי עניינה של התביעה בחובות מים לחקלאות בגין השנים 2003 עד 2005, ומכאן כי התביעה הוגשה כ- 12 שנים לאחר מועד גיבוש החוב.

    

2. התובעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי הנתבע הודה בקיומם של החובות בעצם הגשת ההשגות לתובעת, שנה אחר שנה, והודאתו בחוב עצרה את מרוץ ההתיישנות בהתאם לסעיף 9 לחוק ההתיישנות. עוד טוענת התובעת כי הגשת העתירה מטעם התובע לבית המשפט לעניינים מנהליים (עת"מ 2049/08) כנגד חיוביו לנתבעת עצרה אף היא את תקופת ההתיישנות וזו חודשה עם מתן פסק הדין בעתירה. התובעת מוסיפה וטוענת כי גם ההליכים המנהליים שננקטו על ידה כנגד הנתבע בגין החובות נשוא התביעה עצרו את מרוץ ההתיישנות.

    

3. הנתבע חולק על טענות התובעת בציינו כי הגשת השגה על חוב אינה מהווה הודאה בזכות אלא הודאה בקיום טענה. לשיטתו, הגשת העתירה לבירור תקינות הליכי גבייה מנהלית בנוגע לחוב השנוי במחלוקת אינה יכולה להוות עילה לעיכוב תקופת ההתיישנות. זאת ועוד טוען הנתבע כי התובעת לא הציגה הודאה בכתב כנדרש בסעיף 9 לחוק ההתיישנות ולא תמכה את טענתה לקיום הודאה בתצהיר מטעמה. כמו כן מציין הנתבע כי סעיף 15 לחוק ההתיישנות אינו מאתחל את תקופת ההתיישנות וכל מטרתו היא להשהות את מרוץ ההתיישנות.

    

   דיון

    

4. כתב התביעה בענייננו הוגש בגין חובות של הנתבע עבור תשלומי אגרת מים שנצברו בין השנים 2002 עד 2005, ועל כן בשים לב למועד גיבוש העילה במנעד שנים זה ובהיותה של התביעה כספית – הרי שכביכול התיישנה התביעה בחלוף שבע שנים מהיום שבו נולדה העילה (סעיפים 5 ו-6 לחוק ההתיישנות).

    

   התובעת מבקשת לחסות תחת החריגים הקבועים בסעיפים 9 ו- 15 לחוק ההתיישנות אשר מכוחם "מתאפס" או מושהה מרוץ ההתיישנות, באופן המאפשר את הגשת התביעה בחלוף שבע שנים מהמועד בו נולדה עילתה.