תא"ק 15989-08-13 בנק הפועלים נצרת 12726 נ' מרואת ואח'

בעניין: בקשה להעברת התיק, לדחייה על הסף, למחיקת כותרת ולחלופין רשות להתגונן

הבקשה שבנדון הוגשה לאחר שארכה קודמת, שניתנה למבקשים להגשת בקשת רשות להתגונן (מיום 3/11/13) חלפה, פסק דין בהעדר הגנה בוטל, וניתנה ארכה נוספת (ביום 14/1/14).

בבקשה דנן (מיום 22/1/14) הועלו מס' טענות, שיש לתת בהן החלטה. המשיבה הגישה תגובה ביום 12/2/14, והמבקשים לא ניצלו את הזכות להגיש תגובה לתגובה.

א.חוסר סמכות מקומית ודחייה על הסף. דין הטענה להידחות משלושה טעמים: האחד, הבקשה לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, כאשר, כאמור, המבקשים מיוצגים ע"י אותו עו"ד מיום 3/11/13, וניתנו לבקשתם מספר החלטות ע"י בית משפט זה; השני, הטענה אינה נכונה, ובכתב הערבות ישנה תניית שיפוט, המסמיכה אמנם את בית המשפט, הקרוב למקום הסניף, אך גם את בית המשפט בחיפה (סעיף 44ב' לכתב ההתחייבות וערבות, וראה ההפניות בסעיפים 16-19 לתגובת המשיב); הטעם השלישי הינו המרחק הקצר בין חיפה לנצרת, שלפי ההלכה אינו מצדיק דיון בטענה (רע"א 6920/94 לוי נ' פולג, פ"ד מט(2) 731 (1999)).

אני דוחה את הבקשה להעברת הדיון, ואת הבקשה לדחייה על הסף. אף לו היתה הטענה מתקבלת, הרי שלכל היותר היה מקום להעביר את הדיון (סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984).

ב. מחיקת כותרת. ב"כ המבקשים בעצמו מאשר כי אין ממש בטענה וכי התביעה עונה על דרישות הפסיקה וכשירה להתברר בסדר דין מקוצר (סעיף 2 לבקשה), והיא נדחית ללא דיון מיותר.

ג.גילוי מסמכים. בבקשה מיום 3/11/13 טען ב"כ המבקשים כי ביקש מחברו "מסמכים לרבות אישורי מסירת כתבי טענות וצו העיקול הזמני" (בקשה מס' 3), הובטח לו כי יקבלם, אך הוגשה בקשה למתן פסק דין. אז חוייב המשיב להמציא לב"כ המבקשים את המסמכים המבןקשים והמבקשים חוייבו להגיש בקשת רשות להתגונן תוך 15 יום מקבלת המסמכים. לא הוצג מכתב הפניה לקבלת המסמכים, ונראה כי מדובר במסמכים שעניינם המצאת ההחלטות עד שלב זה של הדיון. הדבר עולה מטענות ב"כ המבקשים בבקשה מיום 13/1/14, בה נטען רק לעניין מסירת כתב התביעה והעיקולים, טענות שאין בהן דבר לאור הגשת הבקשה הראשונה להארכת מועד ביום 3/11/13, המעידה על ידיעת המבקשים על ההליך, באופן ודאי, המאפשר לה הגשת בקשות לתיק.

רק בבקשה מיום 22/1/14, לאחר חודשיים וחצי ממסירת כתב התביעה והעלאת הבקשה הראשונה לגילוי מסמכים, ותוך חזרה של המבקשים מטענותיהם לעניין המסירות, הועלתה בתצהיר דרישה לגילוי מסמכים נרחב, ללא שצויין מדוע אין בידי המבקש מס' 1, בעל החשבון ש"התנהל כסדרו על מי מנוחות" (סעיף 10 לתצהיר המבקש מס' 1), ואחיו, הערב את המסמכים הבסיסיים, הדרושים על מנת להעלות טענות הגנה. ויוזכר, המבקשים אינם נדרשים להוכיח את טענותיהם, אלא רק להעלותן בפירוט בתצהיר.

בשלב זה גילוי המסמכים נדרש להיות ביחס לטענות עובדתיות מסויימות שהמבקשים מבקשים לפרט כדבעי. המבקש מס' 1, בעל החשבון, לא העלה כל טענה ספציפית, כל טענותיו כלליות וגורפות, ללא פירוט פעולות שנעשו שלא בהסכמתו, ללא הכחשה של קבלת ההלוואה, ואף ללא תמיכה בטענות הערב ועניין נסיבו חתימת ערבותו. טענות המבקש מס' 2 מפורטות כדבעי, בהתחשב במעמדו. גילוי מסמכים בשלב שלפני מתן רשות להתגונן לא נועד לאפשר "דיג" של טענות, כפי שמקווה המבקש מס' 1 שיקרה לאחר שהמומחה מטעמו יבדוק את המסמכים, אך ברור כי לא תחסם דרכם של הנתבעים לקבלת מסמכים סבירים, שיש בהם כדי להועיל להם בהתגוננות, ותמורת תשלום ע"י הנתבע מס' 1 (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים, פ"ד נו(5) 193 (2002), ת.א. (מחוזי תל אביב) 1288/92, המ' 2236/93 א.א. אלטון מסחר והשקעות בע"מ נ' בנק הבניה, 1.6.1993, מופיע בנבו).