תא"ק 15801-10-12 וועד מקומי יקנעם נ' אסרף ואח'

לפניי בקשה לביטול פסק דין מטעם הנתבעת מס' 1.

הנתבע מס' 2 לא התגונן, והמשיבה מבקשת נגדו פסק דין בהעדר הגנה.

נגד הנתבעת מס' 1 ניתן פסק דין ביום 2/5/13, ולאחר מכן, עקב טעות, התקבלה בקשת הרשות להתגונן, שהגישה ביום 28/7/13, ואף נקבע בה מועד לדיון.

לאחר שהובהרה הטעות הוגשה בקשה לביטול פסק דין, הוגשו תגובות והתקיים דיון ביום 22/12/13. בפתח הדיון הסכימה ב"כ המשיבה לביטול פסק הדין ומתן רשות להתגונן בטענת המבקשת לרכיב החוב עבור בריכת השחיה.

בעניין הארנונה טענה המשיבה לחוסר סמכות עניינית של בית המשפט לדון בטענות המבקשת כלפי חוב הארנונה.

המבקשת טענה כי הגשת התביעה כתביעה כספית בסדר דין מקוצר, מקנה לבית המשפט את הסמכות לדון בבקשת רשות להתגונן. ב"כ המבקשת ציין גם שלאור אופן הגשת כתב התביעה, לא ניתן להפריד בין החובות בסעיפים השונים וגם יש חוסר עקביות בסכומים.

ב"כ המשיבה ציינה כי החיוב בגין המנוי לבריכה בשנת 2010 הינו בסך 1,245 ש"ח, והפנתה למסמך "חישוב ריבית והצמדה". גם המבקשת בתצהירה אישרה את גובה החיוב בגין הבריכה.

בתצהיר, שתמך בבקשה הראשונה (בקשה מס' 3) העלתה המבקשת את הטענות הבאות: היא לא קיבלה את כתב התביעה; המשיבה מחייבת את המבקשת ואת הנתבע מס' 2 בגין שטח של 80 מ"ר למרות ששטח המושכר רק 73 מ"ר; לא ניתנה לה הנחה בגין היותה אם חד הורית בשיעור 25%; המשיבה מחייבת את הנתבעים גם בגין מחסן, שאינו מושכר להם; כי התביעה כולל מנוי לבריכה, שנרכש על ידה אך בוטל בחלוף כשבוע מרכישתו; יש אי התאמה בין הכרטסת לטבלת שיערוך החוב וכי המבקשת פנתה למשיבה לתיקון הטעויות על מנת לשלם את החוב הנכון, ולא נענתה.

בבקשה לביטול פסק דין חזרה המבקש על טענותיה, שסוכמו לעיל, והוסיפה לעניין מתן פסק הדין בהעדר הגנה כי בבקשה לפסק דין נטען כי המסירה בוצעה לבעלה, בעוד שהיא גרושה ובעלה מתגורר בכרמיאל, והיא ביקנעם וכי באישור המסירה לא צויינה כתובת, והיא לא קיבלה את כתב התביעה, אלא נודע לה עליה בסמוך להגשת הבקשה ראשונה. יצויין כי רוח דברי המבקשת באה לידי ביטוי בהחלטתי בבקשה למתן פסק דין (החלטה מיום 26/2/13 בבקשה מס' 1), ונענו בהודעת ב"כ המשיבה מיום 1/5/13 לאחריה ניתן נגד המבקשת פסק הדין (בקשה מס' 2).