תא"ק 15386-05-17 לזר ואח' נ' ענבר פקלמן ואח'

לפני בקשת המבקשים-התובעים למתן פסק דין בהעדר הגנה, לאחר שבקשת הרשות להתגונן הוגשה שלא במועד הקבוע בתקנות וללא היתר מאת בית המשפט.

ברקע הדברים הסדר פשרה אליו הגיעו הצדדים לאחר הגשת כתב התביעה ועל גיבושו הודיעו לבית המשפט, אך בקשו שלא לסגור את התיק ולהודיע לבית המשפט האם יושם ורק אז יסגר התיק.

אין חולק כי בקשת הרשות להתגונן הוגשה לאחר המועד הקבוע בתקנות אלא שקיימת, לכאורה, מחלוקת בשאלה האם במהלך המשא ומתן ותקופת קיום הסדר הפשרה ניתנה למשיבים ארכה להגשת בקשת הרשות להתגונן מטעמם.

המשיבים טוענים כי משבחרו המבקשים לשוב אל פסי ההליך המשפטי לאחר גיבוש ההסדר ולאור ההסכמה האמורה לארכה היה עליהם ליתן למשיבים זמן להגשת בקשת הרשות להתגונן, בעוד המבקשים אינם מתייחסים כלל לטענה העובדתית בדבר ההסכמה לארכה אך טוענים כי המשא ומתן החל לאחר חלוף המועד להגשת בקשת הרשות להתגונן ועוד טענות עובדתיות שונות לענין פגמים בהתנהלות המשיבים.

יש לציין כי בתשובתם לתגובת המשיבים מלינים המבקשים על כי בקשת הרשות להתגונן נעדרת תמיכה בתצהיר – טענה שאינה נכונה עובדתית שכן הבקשה שבתיק בית המשפט נתמכת בתצהירי המשיבים, אך בעצמם נמנעו מלתמוך בתצהירים את טענותיהם העובדתיות המהותיות – הן בבקשה והן בתשובתם לתגובה (לענין חשיבותו המהותית של תצהיר תומך ביחס לטענות עובדתיות בבקשה ראה ע"א 409/13 שידורי קשת בע"מ נ' שמעון קופר (11.4.2013)).

הבקשה למתן פסק דין לא הוגשה מיד בחלוף המועד להגשת בקשת הרשות להתגונן אלא חודשים רבים לאחר מכן, וזאת הגם שהמבקשים כלל אינם נוקבים בתאריך המצאת כתב התביעה לידי המשיבים אך בשים לב למועד ההודעה על הסדר הפשרה ונוכח אזכורו המפורש של ההליך בהסדר ניתן להניח כי ההסדר נחתם לאחר המצאת כתב התביעה לידי המשיבים.

לכך יש להוסיף גם את עצם הגשת ההודעה על הסדר הפשרה כאשר בית המשפט לא התבקש ליתן לו תוקף של פסק דין ותוך ציון כי בקשה לסגירת ההליך – כפוף לעמידה בהסדר – תוגש תוך שבועות.

מכאן יש רגליים למסקנה כי אכן היתה הסכמה, אם באופן פוזיטיבי ואם במחדל, כי הגשת הבקשה למתן פסק דין תעוכב לפרק זמן לא מבוטל, ומשכך ייתכן כי יש ממש בטענת המשיבים כי היה על המבקשים להודיע למשיבים כי הסדר הפשרה הופר וכי בכוונתם לעתור למתן פסק דין אם לא תוגש בקשת רשות להתגונן, אך הן בבקשה והן בתשובה לתגובה כלל לא נטען כי הודעה כזו נמסרה.

מדובר בתובענה לסעד קשה ופולשני של סילוק יד מנכס והריסה ולגביה, כמו לגבי כל הליך ואף למעלה מכך, קיימת חשיבות למתן יומו של צד להליך בבית המשפט.

מטרתו של ההליך המשפטי היא חקר האמת ומתן הכרעה על פי הדין כפי שזה חל על המצב העובדתי המוצג לפניו לאחר בירורו וברי כי בית המשפט אינו משמש כלי בידי מאן דהוא לביצוע מחטפים.

בנסיבות אלה, וכאשר הוגשה כבר בקשת רשות להתגונן – גם אם לאחר הגשת הבקשה המקורית למתן פסק דין בהעדר הגנה, בנסיבות שתוארו לעיל – אינני סבור כי יש מקום למתן פסק דין בהעדר הגנה ויש לברר את הטענות לגופן.

ראיתי את טענת המבקשים בדבר הסיכום לילדיהם הנובע מבריכה שבנו המשיבים אולם, כאמור, טענה זו כלל אינה נתמכת בתצהיר וכן נראה כי סיכון זה לא היה כה דחוף למבקשים אם ניהלו משא ומתן כה ארוך והשהו את ההליך למשך חודשים מבלי לנקוט לפחות אמצעי זהירות ראשוניים.

לפיכך, למען הסדר הטוב מוארך המועד להגשת בקשת הרשות להתגונן כך שהבקשה שהוגשה תחשב ככזו שהוגשה במועד.

לאור האמור יתקיים דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם ביום 8.4.18 בשעה 12:40.

מאחר שהמבקשים בחרו שלא להגיש תובענתם על פי פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, נוכח ההלכות הנוגעות למתן רשות להתגונן ובנסיון לייעול ההליך יודיעו המבקשים לבית המשפט ולב"כ המשיבים תוך 10 ימים האם מסכימים הם למתן רשות להתגונן למשיבים על פי הבקשה.

ככל שיסכימו למתן רשות להתגונן יתקיים קדם משפט במועד שנקבע וממועד מתן הרשות להתגונן ימנו המועדים לענין ההליכים המקדמיים, וככל שלא יסכימו תידון במועד שנקבע בקשת הרשות להתגונן.