תא"ק 15262-01-15 פרץ נ' סלמאן

1.לפני בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה כספית, בסך של 97,650 ₪, שהוגשה בסדר דין מקוצר.

2.המבקש רכש מהמשיב מגרסה משומשת למתכות תמורת הסך של 260,000 ₪ + מע"מ, ובסה"כ 306,800 ₪.

על פי הנטען בכתב התביעה, שילם המבקש למשיב על חשבון המחיר המוסכם סך של

188,800 ₪, כאשר בגין סכום זה נמסרה למבקש חשבונית, וכן שילם סך נוסף של 40,000 ₪ ומסר שלושה שיקים בסך כולל של 60,000 ₪.

לטענת המשיב בכתב התביעה, ביקש המבקש את החלפת השיקים האישיים שמסר בשיקים של חברה, אשר טען כי הינה בבעלותו, וכן ביקש הנחה בסך של 10,000 ₪ + מע"מ מהמחיר המוסכם.

המשיב הסכים למתן ההנחה ולהחלפת השיקים ונטל השיקים המשוכים על חברת מ.מ.ב.א. ריסייקלינג בע"מ (להלן: "החברה") ואולם, השיקים לא נפרעו והוחזרו על ידי הבנק הנמשך. על אף זאת, סירב המבקש, אשר מחזיק במגרסה עד היום, לשלם את יתרת מחירה כמוסכם.

משכך, ולאור אי פירעונם של השיקים, ביטל המשיב את הסכם החלפת השיקים ומתן ההנחה.

המשיב עותר בכתב התביעה לחייב את המבקש לשלם את יתרת קרן החוב בסך של 78,000 ₪, בצירוף ריבית שנתית בשיעור של 50% בהתאם להסכם בין הצדדים.

3.בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן טען המבקש כי מעולם לא סיכם עם המשיב על החלפת השיקים. לטענתו, הוא אינו בעלים של החברה או מורשה חתימה בה ומעולם לא הציג עצמו ככזה. יתרה מכך, טוען המבקש כי כלל לא הכיר את החברה טרם הגשת תביעה זו.

המבקש טוען כי לאחר מסירת השיקים האישיים לידי המשיב בחר המשיב, ככל הנראה, לסחר את השיקים לצדדים שלישיים. לטענתו, פנו אליו מספר אנשים מהשוק האפור בדרישה לפרוע את ההמחאות. בלית ברירה, שילם המבקש לאותם צדדים שלישיים סך של 55,000 ₪ במזומן, לאחר שניתנה לו הנחה בסך של 5,000 ₪, ובכך פרע סופית את החוב לו התחייב.

דיון והכרעה: