תא"ק 15242-12-15 ע. ד. א. פלסט בע"מ נ' תמנע מוליכים בע"מ ואח'

בעניין: בקשת רשות להתגונן 

1.ביום 07.12.15 הגישה התובעת נגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר, על סך 167,184 ₪, בגין יתרת חוב בכרטסת של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), להחזרתה ערב הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") במסגרת כתב ערבות מיום 23.06.09. לכתב התביעה צורפו כרטסת, חשבוניות ותעודות משלוח הנחזות להיות חתומות ע"י נציגי הנתבעת, כתב ערבות, מכתב התראה, אישורי משלוח בדואר רשום.

2.ביום 28.02.16 הגישו הנתבעים בקשה לסילוק התביעה על הסף, או מחיקת כותרת, או רשות להתגונן. נטען כי חיבור הסכומים המופיעים בתעודות ובחשבוניות נמוך מסכום התביעה. בחשבונית שמסתיימת בספרות 221, חוייבו הנתבעים בס' 1 על 50 יח', כאשר בפועל סופקו 30 יח'. בחשבונית שמסתיימת בספרות 582, חוייבו הנתבעים על מוצר D18, במחיר של 57 ₪, לעומת חשבונית שמסתיימת בספרות 221, במסגרתה חוייב אותו מוצר במחיר של 64 ₪. התובעת הבטיחה לנתבעים לתת להם את המחירים הזולים ביותר בארץ, דבר שהתברר כלא נכון לאחר השוואה למחירים שדורשת חברת "ניסקו" כמפורט בס' 6 של הבקשה. נציג מכירות של התובעת בשם מאטי הבטיח לנתבעים כי בסוף שנת 2013, ובשנת 2014, תינתן הנחה של 3% על כל המוצרים, אך הדבר לא נעשה, והסחורות סופקו ללא הזמנות וללא מחירים בתעודות המשלוח. הנתבעים אינם יכולים לפרט את הגנתם כראוי, בטרם יקבלו את כל החשבוניות ותעודות המשלוח עליהן מבוססת התביעה, את כל המסמכים על אספקת הסחורה, כל מחירי המוצרים שסופקו מטעם התובעת, מסמכים המפרטים את יתרת החוב, והסכומים ששולמו בגין הסחורות שסופקו.

3.לאחר עיון בתגובת התובעת, ומשלא הוגשה תשובה לתגובה, ניתנה ביום 28.03.16 החלטה הדוחה את הבקשות לסילוק על הסף ומחיקת כותרת, וקובעת דיון בבקשת הרשות להתגונן ליום 06.09.16.

4.הדיון בבקשת הרשות להתגונן נדחה פעם אחת, לבקשת התובעת, ליום 20.11.16. גם הדיון הנדחה לא התקיים שכן התובעת ביקשה לבטלו ולאפשר לצדדים לסכם בכתב. בהחלטתי מיום 18.11.16 הבהרתי כי האמור בבקשת הרשות להתגונן יהווה סיכומים בכתב מטעם הנתבעים, תוך קציבת מועדים לסיכומי תגובה של התובעת וסיכומי תשובה של הנתבעים. בפועל הוגשו רק סיכומי תגובה מטעם התובעת.

5.במסגרת הסיכומים מיום 20.11.16, טוענת התובעת כי סכום הקיזוז אותו מתיימרים הנתבעים לבצע במסגרת הבקשה, מגיע לסך כולל של 68,049 ₪ בלבד. ב"כ התובעת מפרט טענה זו, תוך שהוא מסתמך על החשבוניות ותעודות המשלוח שצורפו לכתב התביעה. כיוון שבשלב הרשות להתגונן לא בודקים כיצד יוכיחו הנתבעים את טענותיהם, מסכים ב"כ התובעת למתן רשות להתגונן על סך של 68,049 ₪, ומבקש ליתן פסק דין על יתרת סכום התביעה, בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד.

6.סיכומי התובעת הומצאו לב"כ הנתבעים ע"י המזכירות ביחד עם החלטת ביהמ"ש המתעדת את קבלת הסיכומים. משלא הוגשו סיכומי תשובה במועד שנקבע, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את עמדת התובעת, שלא נסתרה, לפיה טענות ההגנה של הנתבעים מצדיקות מתן רשות להתגונן רק לגבי חלק מסכום התביעה, כפי שפורט בסיכומי התובעת. יודגש, כי הנתבעים בחרו שלא לכמת את טענות ההגנה שלהם למרות שכל הנתונים היו מונחים בפניהם. הנתבעים הגדילו לעשות כאשר לא השיבו לסיכומי התובעת, במסגרתם השלימה התובעת את שהחסירו הנתבעים.

8.אשר על כן, אני נותן לנתבעים רשות להתגונן לגבי הסך של 68,049 ₪. לגבי יתרת סכום התביעה בסך של 99,134 ₪, ניתן בזאת פסק דין חלקי. ב"כ התובעת יגיש פסיקתא לחתימתי אליה יוכל לצרף את החלק היחסי של אגרת התביעה, בהתאם לסכום פסק הדין החלקי ושכ"ט עו"ד בשיעור של 9,913 ₪ בצירוף מע"מ.