תא"ק 15055-07-13 מרשה נ' כהן ואח'

1.התובע הגיש תביעה כספית בהליך של סדר דין מקוצר כנגד הנתבע ושני נתבעים נוספים.

2.ביום 19.10.13 ניתן פס"ד כנגד הנתבע ושני הנתבעים הנוספים לאחר שלא הגישו את הגנתם במועד.

לגבי הנתבע נטען כי ביום 11.9.13 נמסר כתב התביעה לידי בנו יוסף מאור אשר סירב לחתום על אישור המסירה.

3.במסגרת בקשתו לביטול פסק הדין טוען הנתבע כי לא קיבל לידיו את כתב התביעה.

לתמיכה בטענה זו טוען הנתבע כי טענת התובע כי כתב התביעה הומצא לבנו אינה נכונה שכן במועד הרלבנטי בו נטען כי בוצעה המסירה בנו התגורר במבשרת ציון ולמד בישיבה בישוב טלזסטון.

כמו כן טוען הנתבע כי הינו מתגורר ברח' כפר נחום 17, ירושלים, וכי הכתובת ברח' ירמיהו 58 ירושלים היא מקום עסקו.

לגוף התביעה טוען הנתבע כי המדובר בהתחייבות הנתבע מס' 1 לייבא עבורו רכב מחו"ל וכי המקדמה בסך של 30,000 ₪ שולמה לידי הנתבע מס' 1. עוד נטען כי העסקה בוטלה עקב הפרת התובע את הסכם ההזמנה במובן זה שהוא סירב לשחרר את המכונית מהנמל.

4.ב"כ התובע מתנגד לבקשה. לשיטתו הבקשה הוגשה בחלוף המועד הקבוע בתקנות סדר הדין מבלי להצטייד בהארכת מועד כנדרש מאת בית המשפט.

עוד מוסיף ב"כ התובע כי אין מחלוקת כי הנתבע קיבל לידיו את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל ביום 22.11.13 וכי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה רק ביום 11.6.14.

ב"כ התובע ממשיך ומציין כי במהלך כל התקופה ועד ליום הגשת הבקשה ננקטו כנגד הנתבע הליכים שונים לגביית החוב.

עוד מציין ב"כ התובע כי ביום 17.2.14 בוצע הליך של תפיסת רכב של הנתבע. במועד זה סוכם בין הצדדים ישולם סכום של 22,000 ₪ ע"ח החוב בתיק ההוצאה לפועל וכן התחייבות להסדר יתרת החוב בתוך 7 ימים. הסכום הנ"ל אכן נפרע והוקטן מהחוב בתיק ההוצאה לפועל. מנגד לא הוסדרה יתרת החוב חרף ההתחייבות.

ב"כ הנתבע מוסיף וטוען כי הגנתו של הנתבע הינה הגנת בדים ואין כל יסוד עובדתי לטענות הנטענות בבקשה.