תא"ק 14965-02-14 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אר.קיי.פי שרותי כח אדם בע"מ ואח'

העניין שבפני, בקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן בפני התובענה אשר הוגשה כנגדם בסדר דין מקוצר.

התובענה, תובענה כספית בסדר דין מקוצר, ע"ס 148,564 ש"ח, נוגשת ליתרת חוב נטענת בלתי מסולקת בשני חשבונות בנק אשר נוהלו על ידי ועל שם הנתבעת 1, חשבון *** וחשבון ***. הנתבעת 1 נתבעת בגין חבותה הישירה, הנתבעים 2-3 הינם בעלי מניות הנתבעת 1 ומי שחתמו על כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום ביום 17.3.2011.

הנתבעים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן.

בכל הנוגע לחובות בחשבון *** (לגביו נטען כי מדובר ביתרת חוב בלתי מסולקת ע"ס 143,115 הנוגעת להלוואה ע"ס 600,000 ש"ח, אשר ניתנה בחודש מאי 2011), טענו הנתבעים כי הועמדה לרשותם הלוואה ע"ס 600,000 ש"ח, בהתאם לתכנית עסקית אשר הוצגה על ידם, אולם בעת העמדת ההלוואה – הותנתה העמדת ההלוואה בהפקדת פיקדון כספי ע"ס 300,000 ש"ח, ובכך נסב לנתבעת 1 נזק כספי מהותי; בנוסף לאמור, טענו הנתבעים כי התובע ביצע מספר רב של פעולות בפיקדון הכספי אשר נכפה על הנתבעת 1, ללא הסכמת הלקוח ולטענתם באופן לא חוקי – ולמעשה אופן ההתנהלות בחשבון הביא לחוסר היכולת לעמוד בהחזר ההלוואה, מקום שההחזר על מלוא ההלוואה (לרבות החזר עלות מימון הסכום אשר נסגר לפיקדון) עלה על הרווח מהפעילות אשר מומנה מאותם כספים.

בהתאם טוענים הנתבעים, כי דרך ניהול החשבון, אשר נכפה על הנתבעת 1, גרם לנטילת אשראי מופרז ולא דרוש, שכן ממילא מחצית מסכום ההלוואה נסגר לפיקדון, כאשר החזר ההלוואה הטיל על הנתבעת 1 עול כלכלי לא מוצדק – ובהתאם אין הצדקה לחייב הנתבעים לפרוע החיובים הנטענים בהקשר זה.

בכל הנוגע לחשבון *** (לגביו נטען ליתרה בלתי מסולקת בסך 5,449 ש"ח, בקשר עם הלוואה ע"ס 105,000 ש"ח אשר ניתנה בחודש מרץ 2011) טענו הנתבעים כי ביום 28.3.2014 הופקד סך 4,000 ש"ח, אשר אמור היה לחסל את כל החיובים בחשבון, וזאת כאשר התשלום בוצע במועד שלאחר הגשת התובענה; יתר על כן, טוענים הנתבעים כי ככל שנותרה יתרת חוב, היא נובעת מריביות ועמלות אשר נגבו וחויבו שלא לצורך.