תא"ק 14498-11-16 חמדאן נ' סמירה ואח'

אחר עיון בטענות הצדדים ושקילת האמור בהם, אני מורה כלהלן:

עסקינן בתביעה על סכום קצוב לתשלום שכ"ט עו"ד מכוח הסכם שכר טרחה בכתב. הנתבעים הגישו בר"ל שטרם חלף מועד מערך התגובות בעניינה.

לא יכולה להיות כל מחלוקת, כי החתימה על הסכם שכר הטרחה ושאלת האותנטיות שלו עומדת ביסוד הפלוגתא שבתיק, כאשר העלו הנתבעים בעניינו "טענת זיוף". טענת הזיוף הועלתה מפורשות במסגרת התצהירים המצורפים לבר"ל. נוכח טענה זו התעורר הצורך בהגשת חוות דעת מומחה במסגרת התביעה העיקרית, לאחר מתן רשות להגן.

יש להזכיר, כי במסגרת הליך בר"ל מוסמך הנתבע להעלות טענה כנגד מסמך בכתב ובית המשפט אינו נדרש לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן ואף לא לבחון כיצד יוכיח הנתבע הגנתו, ויכול שבסופו של יום לא יעלה בידי הנתבע להוכיח טענת הזיוף. יחד עם זאת, הלכה היא כי בירור הבר"ל לא ישמש תחליף לדיון בתביעה לגופה והוא לא יכול לבוא במקום ניהול משפט בתיק.

משכך- אין במחלוקת שנפלה בין הצדדים, בשלב זה של הדיון, בטרם דן בית המשפט בטענת הזיוף, על מנת להוות תחליף לדיון בתביעה לגופה שביסודה עומדת כאמור טענת הזיוף.

משכך, בשים לב לנטל המוטל על הנתבעים במסגרת בר"ל ביחס להוכחת טענת זיוף, לאור העיקרון שלפיו אין בשלב הדיון בבר"ל כדי להוות תחליף לדיון בתביעה עצמה, אין מקום להורות על המצאת הסכם שכר הטרחה המקורי לידי הנתבעים ולעכב את הגשת התשובה מטעמם. יחד עם זאת, מאחר ולא יכולה להיות מחלוקת כי הגשת חוות דעת מטעמם לצורך ניהול התביעה העיקרית, ככלי ראייתי, שהנתבעים חפצים לעשות בו שימוש, הרי שהדבר מצריך עיון בהסכם שכר הטרחה המקורי.

בהינתן כל האמור אני קובעת כדלקמן:

1. הנתבעים רשאים לאפשר למומחה מטעמם לעיין במסמך המקורי במשרדו של התובע לצורך הכנת חוות דעת מטעמם והתובע בעצמו או באמצעות עורך דינו יהיו חייבים לאפשר להם לעשות זאת. יובהר כי אין באמור כדי לעכב את הגשת התגובה.

2. הנתבעים יגישו תשובה לתגובה בבר"ל תוך 14 יום מיום קבלת החלטה זו.