תא"ק 14176-09-12 בנק הפועלים בע"מ נ' שורצקר ואח'

התובע הגיש כנגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר בסך של 86,487 ₪. כעולה מכתב התביעה, נתבעים 1 ו- 2 (להלן: "החייבים"), ניהלו חשבון אצל התובע במסגרתו נטלו הלוואה בסך של 125,000 ₪ בה נותרה יתרה בלתי מסולקת בגובה חוב התביעה. נתבעים 3 ו-4, ערבו להתחייבות החייבים לתשלום ההלוואה.

בקשת רשות להתגונן מטעם נתבעים 1 ו-2, נמחקה בהסכמה, ללא צו להוצאות וניתן כנגדם פסק דין על יסוד כתב התביעה ביום 9/7/13.

נתבעים 3 ו- 4 הגישו בקשת רשות להתגונן, נתמכת בתצהירו של נתבע 3 ובתצהיר על דרך ההפניה של נתבע 4, תצהיר שתוקן בהתאם להחלטה מיום 30/6/13.

למען השלמת התמונה, אציין שלאחר חקירת נתבע 3, ובטרם נחקר נתבע 4 על תצהירו המתוקן, הודיעו הצדדים בדיון שהתקיים ביום 22/10/14, כי הם מבקשים ארכה של 10 ימים, על מנת להגיש לבית המשפט הסדר חוב ופסק דין לחתימה. בקשה שבית המשפט נעתר לה ואף ניתנה אורכה נוספת. משלא הצליחו הצדדים להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט, נקבע דיון לחקירת נתבע 4, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה, מכאן ההחלטה.

בתחילה אדרש לטענת הנתבעים כי הם ערבים מוגנים ואין לנקוט כנגדם בהליכים טרם מיצוי ההליכים כנגד החייבים וכי ערבותם מתחלקת באופן שווה.

כאמור, חתמו הנתבעים על כתב ערבות בגין הלוואה בסך של 125,000 ₪ שנטלו החייבים ביום 24/11/10. הערבים הינם ערבים יחידים ולא מוגנים, מאחר וסכום הערבות עליו חתמו עולה על הסכום הקבוע בחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות") העומד כיום על סך של 89,311,66 ₪,לעניין הגנת ערב מוגן. לגבי ערב יחיד לא חלה המגבלה של מיצוי הליכים ולא חלה ההוראה שהחיוב כלפי התובע יהיה בחלקים שווים. אי לכך ובהתאם לזאת, נדחית הטענה.

דיון והכרעה בטענות נתבע 3:

הנתבע מודה בחקירתו שחתם על כתב הערבות בסך של 125,000. לטענתו, הוסבר לו ע"י התובע במעמד חתימת הערבות כי שני הערבים ערבים בחלקים שווים והוא ביקש לערוב למחצית החוב בלבד. כנגד טענה זו עומדת ההלכה הפסוקה לפיה, חתימה על גבי מסמך מחייבת את החותם, שכן חזקה שהבין וידע את משמעות המסמך עליו חתם.

ראה הלכה שנקבעה בע"א 779/87 נח בליט ואח' נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד מ"ד(3), 304, בעמ' 311, כדלקמן: