תא"ק 14070-07-14 עירית ירושלים נ' דסאטמאר

1.לפניי בקשת רשות להתגונן שהגישה המבקשת, ישיבת יטב לב דסאטמאר (להלן: המבקשת). בהקשה הוגשה במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר על סך של 1,929,350 ש"ח, וזאת בגין חוב ארנונה שחבה, לכאורה, המבקשת לעיריית ירושלים.

2.טענתה המרכזית של המבקשת היא כי זכאית היא לפטור מארנונה, הואיל והנכס בגינו הוגשה התובענה משמש משכן של תלמוד תורה לילדים המופעל על ידי המבקשת. לפי הטענה, תלמוד התורה החל לפעול סמוך לאחר קום המדינה. ביום 27.4.1950 הכריז מ"מ שר החינוך דאז על "תלמוד תורה אשכנזי קטמון" כמוסד פטור מארנונה. הכרזה זו בוצעה בהתאם להוראות סעיף 5ג(ה)(3) לפקודת הפיטורין, בשילוב עם הוראות חוק לימוד חובה, התש"ט-1949. שילוב שני דברי החקיקה מוביל לכך שמוסד חינוך, שאינו מוסד חינוך מוכר אך ניתנה לגביו הכרזת שר החינוך ברשומות, יהיה פטור מתשלום ארנונה עירונית. לטענת המבקשת, היא מהווה "המשך" של אותו "תלמוד תורה אשכנזי קטמון", עליו באה הכרזת השר משנות ה-50. לפי הטענה, עד שנות ה-70 של המאה הקודמת פעל תלמוד התורה בשני מוקדים, אחד מהם בשכונת קטמון. עם הידלדלות חסידות סאטמר בשכונה, הועתק מיקומו של תלמוד התורה למבנה במרכז העיר. תקופה מסוימת לאחר מכן נמכר המבנה בקטמון, ומכספי המכירה נבנה מבנה בשכונת עזרת תורה, שם שוכנת המבקשת כעת.

3.בקשת הרשות להתגונן הועברה לתגובת העירייה. מהתגובה עולה כי המחלוקת המרכזית בין בעלי הדין נוגעת לשאלת היותה של המבקשת אותו "תלמוד תורה אשכנזי קטמון" שהוכרז על ידי השר. לטענת העירייה, המבקשת היא עמותה חדשה שנרשמה ברשם העמותות בשנת 1988, ולא הייתה קיימת כלל בשנים בהם פעל "תלמוד תורה אשכנזי קטמון". בנסיבות אלה, נטען כי היה על המבקשת להציג אישור עדכני של השר, המתייחס לעמותת המבקשת ולכתובת הנכס בה היא מפעילה את תלמוד התורה. בהיעדר אישור כזה, טענה העירייה כי המבקשת אינה יכולה להסתמך על הכרזה שניתנה טרם התאגדה המבקשת, וביחס לנכס אחר מזה המתבקש בגינו התשלום כיום.

4.בתשובה לעמדת העירייה טענה המבקשת כי היא מהווה המשכו של אותו תלמוד תורה אשכנזי קטמון, וכי הלכה למעשה, אין הבחנה בין שני הגופים. טענה זו נתמכה בתצהיר של אדם שהיה תלמיד בתלמוד תורה אשכנזי קטמון. עוד טענה המבקשת כי הפטור ניתן ביחס למוסד הלימודים ולא ביחס לנכס, ולכן, אין חשיבות לעובדה שהמבקשת מפעילה את תלמוד התורה כיום בנכס שונה מזה שהיה במועד ההכרזה. לסיום נטען כי חוק העמותות הוחק רק בשנת 1980, ונקבע בו כי גוף שהיה מאוגד ערב תחילתו כאגודה עותמאנית יהפוך להיות עמותה בהתאגדות מחודשת.

5.לאחר שעיינתי בטענות בעלי הדין, סבורתני כי יש להיעתר לבקשה למתן רשות להתגונן. כפי שנקבע בשורה ארוכה של פסקי דין, בשלב של בקשת רשות להתגונן כל שעל בית המשפט לבחון הוא האם למבקש טענת הגנה אפשרית מפני התביעה (ראו, למשל, ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (25.11.1993): "ההלכה היא, שבבחינת בקשת רשות להתגונן מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. הנתבע איננו נדרש להוכיח את גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית"). אין לומר כי טענות המבקשת מהוות "הגנת בדים". היה ותוכל להוכיח כי ההכרזה שניתנה בשנת 1950 חלה לגביה, תוכל היא להתגונן מפני התביעה. כאמור, בשלב הנוכחי אין בית המשפט נדרש לבחון את טיב הטענות או את מהימנותן. בית המשפט אף אינו נדרש לקושי להוכיח את הגרסה. די בכך שמועלית גרסת הגנה אפשרית, כדי ליתן למבקש אפשרות להתגונן.

6.לפיכך, ממכלול הטעמים האמורים, אני נעתרת לבקשה. נוכח סכומה תידון התביעה בסדר דין רגיל.

7.התביעה נקבעת לקדם משפט ליום 21.6.2015 בשעה 11. לקדם המשפט יתייצב אדם מוסמך מטעם התאגיד אשר בקי בפרטי העניין. אי התייצבות בעל דין תחשב כאי התייצבות למשפט. מטעם העיירה די בהתייצבות טלפונית של גורם מוסמך ובקי בפרטי התביעה.

8.אני מורה על גילוי מסמכים הדדי, כאשר כל צד יאפשר עיון במסמכים, בתיאום מראש עם הצד שכנגד. אם נשלח שאלון, ישיב הצד השני בתצהיר לשאלון. גילוי מסמכים הדדי, עיון בהם בתיאום מראש בין באי כוח בעלי הדין ותשובות לשאלונים, יושלמו בתוך 30 יום מהיום.

9.כל הבקשות שיש לדון בהן קודם לשמיעת הראיות, ובפרט אלה שעניינן הליכי גילוי מוקדם, תוגשנה בכתב לפחות 30 יום לפני מועד קדם המשפט. כל מבקש אחראי לביצועה המיידי של מסירה אישית למשיב. עם חלוף 21 יום מיום מסירת הבקשה למשיב יגיש המבקש לבית המשפט הודעה בכתב, שאליה יצורף אישור המסירה למשיב, ובה יבקש מבית המשפט להכריע בבקשה או, לפי העניין, לקבוע אותה לדיון.