תא"ק 1402-01-15 בדיר נ' בדיר ואח'

בפני בקשה לצו מניעה זמני ביחס לעבודות בניה המתבצעות ע"י המשיבים בחלקה 14 גוש 8872 בכפר קאסם, בשטח של כשני דונם.

אין חולק, כי השטח האמור הינו קרקע חקלאית וכי עד לפני מספר חודשים היה במקום מטע עצי זית.

המשיבה 2, אשר רכשה כשליש מהשטח מהמשיב 1, לטענת המשיבים, החלה בביצוע עבודות בניה של בית מגורים במקרקעין, כשעד כה נבנו שתי קומות, וזאת ללא היתר בניה ובניגוד למטרת השימוש המותרת במקרקעין.

בין הצדדים קיימת מחלוקת כנה בשאלת הבעלות במקרקעין, שהינם מקרקעין לא רשומים. כל אחד מהצדדים אוחז במסמכים אשר לשיטתו מבססים את הבעלות של מורישו על המקרקעין. לנוכח אי בהירות שקיימת במעבר מהרישום הישן בספר התחמיס (חלקות 157 ו-158 בגוש 3, אשר כל אחת מהן שייכת למורישו של כל אחד מהצדדים), לבין אופן הסימון והרישום בלשכת רישום המקרקעין (חלקה 14 בגוש 8872), כאשר העיריה הודיעה כי אין ביכולתה להכריע איזו מהחלקות הישנות מהווה חלקה 14 הנוכחית, ולנוכח התביעות הנוגדות, העביר פקיד ההסדר בלשכת רישום המקרקעין את ההכרעה בסוגיית הבעלות לבית המשפט המחוזי.

המשיבים מודים כי אין ברשותם היתר בניה וכי הבניה החלה רק לפני מספר חודשים, אך טוענים כי רובץ לחובת המבקש שיהוי בהגשת הבקשה (אשר הוגשה בחודש ינואר ש"ז) ועל כן אין להעתר לסעד הזמני המבוקש.

המבקש טוען, כי כשגילה את הבניה ללא היתר במקרקעין, פנה תחילה לרשויות המוסמכות – עיריית כפר קאסם והוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, כדי שיפעלו בתחום סמכותן להפסקת הבניה, ורק כשמאמצים אלה לא צלחו, פנה לבית המשפט.

אני סבורה, כי כאשר מדובר במחלוקת כנה לגבי הזכויות במקרקעין, שאין בשלב זה בכוחן של הרשויות המוסמכות (עיריית כפר קאסם ופקידת ההסדר במקרקעין) להכריע בה, ומשמדובר בבניה ללא היתר על קרקע חקלאית, אין מקום לאפשר למשיבים לשנות את המצב הקיים במקרקעין עד להחלטה של בית המשפט המחוזי בשאלת הבעלות.

לפיכך ניתן צו מניעה האוסר על המשיבים להמשיך לבנות במקרקעין או לעשות כל שינוי בפני השטח שלהם, לרבות עקירת הנטוע עליהם.

הצו כפוף להתחייבות ללא הגבלה בסכום וערבות בנקאית/הפקדה במזומן ע"ס 25,000 ₪ שעל המבקש להפקיד בקופת בית המשפט עד יום 20.3.15.