תא"ק 14011-11-14 זיתוני ואח' נ' קדוש

זוהי בקשת רשות להתגונן מטעם הנתבע כנגד תביעה לסילוק יד ותביעה כספית.

כעולה מכתב התביעה ונספחיו, מדובר בנכס מקרקעין המצוי ברחוב אלחדיף בעיר טבריה בגוש 15097 חלקה 29 (בחלק). על פי נסח הרישום, הזכויות בשטח של 76 מ"ר מתוך 748 מ"ר רשומות על שם התובעים (להלן: "הנכס").

לגרסת התובעים, הגב' כרמלה אלון (להלן: "כרמלה") רכשה מהתובעים את הזכויות בנכס על פי הסכם מיום 2/5/03, הסכם שבוטל ביום 10/4/13 בפסק דין בת.א. 115/08 (להלן: "פסק הדין"). פניות לנתבע לפנות את הנכס ו/או לשלם דמי שכירות, נענו בתשובות מתחמקות.

גרסת הנתבע, בעיקרה, כעולה מתצהירו התומך בבקשת רשות להתגונן, הינה, שהוא שכר את הנכס מכרמלה ביום 1/1/10 בהסכם שכירות תקף, במסגרת השכירות השקיע בנכס סכום כספי כ- 200,000 ₪ והוא משלם דמי שכירות בהתאם להסכם השכירות.

ההלכה הפסוקה היא, שיש לתת למבקש רשות להתגונן אם הראה כי יש לו הגנה אפשרית ולו קלושה. ההלכה לעניין רשות להתגונן, סוכמה במספר פסקי דין ואני אפנה לע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק אגוד פ"ד מ(1)51:

"ההלכה היא, שבבחינת בקשת רשות להתגונן מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. הנתבע איננו נדרש להוכיח את גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית. השופט מצדו לא ייכנס לבחינת שאלות של מהימנות. אפילו חוסר אמון בטענות ההגנה איננו יוצר כשלעצמו בסיס לאי מתן הרשות. הדיון אינו אלא בחינה ראשונית של העניין (לא משפט, ואף לא קדם משפט).

הרשות תוענק, אם התצהיר על פניו (יחד עם החקירה הנגדית, כשמתקיימת) מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה.

ויודגש: אין צורך להגיע למסקנה שלנתבע סיכוי טוב בהגנתו; מספיקה המסקנה, שאם תתקבל גרסת הנתבע כמהימנה – אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה. לטובת התובע ניתן לפסוק רק, כאשר אין ספק בכך, שאין לנתבע הגנה כלשהי, ולא התעורר כל נקודה הגיונית, שאפשר לטעון לטובת הנתבע. כל זאת בסייג אחד: שהחומר שהובא לפני בית המשפט לצורך הדיון בבקשה איננו מפריך על פניו (ו/או לאחר החקירה הנגדית, כשמתקיימת) את טענות המבקש."

הנתבע נחקר בחקירה הנגדית והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

כנטען על ידי הנתבע בתצהיר, הוא שואב את זכויותיו מכרמלה. במהלך החקירה הנגדית התברר שהוא שכר את הנכס מדודו, יורם קדוש (להלן: "הדוד") "לפי מיטב הבנתי דוד שלי, יורם קדוש, שעשיתי איתו חוזה, טוען לבעלות" להשלמת התמונה, התברר בחקירה הנגדית, כי כרמלה הינה חמותו של יורם. בהמשך החקירה העיד הנתבע "אני עשיתי חוזה עם כרמלה אלון". כשהתבקש הנתבע להציג העתק מההסכם השיב: "יש אותו בבית" "לא חשבתי שתדרוש את זה". מיותר לציין, כי הסכם שכירות, ככל שנחתם, עם יורם או כרמלה, לא צורף לבקשת רשות להתגונן. בהמשך העיד: "הוא והיא היו איתי ביחד בחתימת חוזה".