תא"ק 13643-07 היזמים ב.מ.א בע"מ נ' מסעדת פלמחי

1.ביום 26.9.02 נחתם הסכם שכירות בין הצדדים ולפיו שכרה התובעת מאת הנתבעת נכס בירושלים (להלן - הנכס).

2.בסעיף 6 להסכם השכירות הדן בנושא דמי השכירות שעל התובעת היה לשלם לנתבעת, נקבע בסעיף קטן ד' כי לכל תשלום דמי השכירות שיבוצע על ידי התובעת יתווסף מע"מ כחוק והוא יתבצע כנגד חשבונית מס כדין.

3.התובעת הגישה תביעה בהליך של סדר דין מקוצר כנגד הנתבעת. בכתב התביעה נטען כי התובעת שילמה את דמי השכירות כקבוע בהסכם השכירות, ואולם, הנתבעת תחת לפעול על פי האמור בסעיף 6ד' להסכם, דהיינו להוציא לה חשבונית מס כדין בגין כל תשלום, פעלה בניגוד למוסכם וכל שהמציאה לה הינם פלטי מחשב הנחזים כחשבוניות ואינן מהוות חשבוניות מס כדין.

התובעת צירפה את נספח ב' לכתב התביעה המתיימר להיות חשבונית מס מטעם מסעדת פלמחי ובצדה השמאלי מופיע מספר העוסק המורשה שלה.

מסמך זה, ובעיקר מספר העוסק המורשה המופיע בו, אינו מוכר בשלטונות מע"מ וזאת על פי אישור משלטונות מע"מ כמפורט בנספח ג' לכתב התביעה.

התובעת מציינת כי כתב התביעה מתייחס לחשבונית הנ"ל בלבד.

בנוסף לסכום "החשבונית" בסך של 18,000 ₪ עותרת התובעת לחייב את הנתבעת בסכום של 25,000 דולר, הוא הפיצוי המוסכם שקבעו הצדדים ביניהם בסעיף 15(י) להסכם.

4.הנתבעת הגישה בקשה לסילוק על הסף של התביעה, ולחילופין בבקשה לרשות להגן.

באשר לטענה לסילוק התביעה על הסף, טוענת הנתבעת כי הגשת התביעה נגועה בחוסר תום לב וניקיון כפיים ושימוש לרעה בהליכי בית המשפט.

הנתבעת טוענת עוד, כי חוסר תום לבה של התובעת נעוץ בעובדה כי לא טרחה לציין בכתב התביעה, כי בין הצדדים התקיים הליך נוסף הנובע אף הוא מהסכם השכירות שבין הצדדים שבו התקבלה תביעת הנתבעת.

לגוף התביעה נטען, כי עקב הפסקת התובעת לשלם את דמי השכירות החל מחודש פברואר 2006, נאלצה היא להגיש את ההליך הנוסף בו עתרה לחייב את התובעת בדמי השכירות שלא שולמו וכן את הפיצוי המוסכם. תביעה זו נתקבלה לאחר שבית המשפט דחה את בקשתה של התובעת לרשות להגן.

מעבר לכך ולפני מתן החלטה בבקשה לרשות להגן, צירפה הנתבעת אישורים ותעודות עובד ציבור מטעם שלטונות מע"מ, כי טענתה של התובעת לפיה החשבוניות שהוצאו לה היו שלא כדין ומשוללות בסיס.