תא"ק 13074-05-15 עיריית בני ברק ואח' נ' משה

1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד כנגד המבקש, זאת מאחר ולא הוגש כתב הגנה תוך המועד הקבוע בחוק.

עובדות המקרה

2. ביום 07.05.2015 הגישו המשיבות תביעה לסילוק יד במקרקעין בסדר דין מקוצר כנגד המבקש. ביום 18.05.2015, ולאחר שביקר בנכס שלוש פעמים אך לא מצא את המבקש, הדביק השליח מטעם המשיבות את כתב התביעה על דלת המקרקעין. ביום 16.08.2015 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד המבקש. ביום 31.05.2016 הוגשה בקשת לביטול פסק הדין נשוא דיון זה.

טענות הצדדים

3. המבקש טוען כי כתב התביעה לא הומצא כדין, וכתוצאה מכך לא היה מודע להליכים המתנהלים נגדו אלא משמועות ובירור שביצע לאחר מעשה. על כן, טוען המשיב לביטול פסק הדין מחובת הצדק, לחילופין, טוען המבקש כי בעניין המקרקעין שהם נשוא התביעה קיים ועומד הסכם פשרה אשר הוסתר מפני בית המשפט, ומאיין את זכותן הנטבעת של המשיבות. לטענת המבקש המשיבות פעלו שלא בתום לב תוך ניסיון לבצע "מחטף" משפטי, וזאת בניגוד להסכם הפשרה כאמור. לאור זאת, כך נטען, סיכויי הגנתו טובים ויש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול דעת בית המשפט.

4. מאידך, טוענות המשיבות כי כתב התביעה הומצא כדין, זאת לאחר ששליח מטעמן הגיע למקרקעין, הרשומים כמענו של המבקש שלוש פעמים אך העלה חרס בכפו, ונאלץ להדביק את כתב התביעה על דלת המקרקעין – וזאת בהתאם לתקנות. בנוסף, טוענות המשיבות, המבקש כלל לא הוכיח כי יש לו סיכויי הגנה כלשהו ולא צירף כל הסכם פשרה או פסק דין בבקשתו, וכל טענותיו נטענו בעלמה ועל מנת להשחיר את פניהן של המשיבות.

דיון

5. מקרה דנן עניינו זכות הגישה לערכאות – אשר הוכרה בפסיקה כזכות חוקתית ובסיסית הנדרשת לקיומה של כל דמוקרטיה מתוקנת, ולא בנקל ניתן להגבילה, להטיל סייגים או סנקציות למיניהם על אדם המבקש לממשה (וראה ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ). עם זאת, ככל הזכויות, אין היא בלתי מוגבלת – ויכול שתיסוג בפני זכויות או עקרונות אחרים, דוגמת עקרון סופיות הדיון.

6. לא בנקל ימנע מאדם יומו בבית המשפט – הגישה החופשית לערכאות ועריכת משפט צדק היא בבסיסה של כל מערכת משפטית. לאור האמור, רשאי בית המשפט לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד באחת משתי דרכים: ביטול מחובת הצדק, וביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט. ביטול מחובת הצדק עניינו מקרה בו היה פגם מהותי בהליך המשפטי, אשר בעתיו לא יוכל פסק הדין לעמוד. ביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט – ועל מנת לעשות כן, על היושב בדין לבחון שני שיקולים מצטברים: השיקול הראשון הוא הסיבה בגינה לא הוגש כתב ההגנה בזמן. השיקול השני הוא, סיכויי הגנתו הלכאורית של המבקש. כן נקבע כי השיקול השני הוא העיקרי, אך השניים שלובים זה בזה כשתי-וערב – ככל שגדול חוזקו של אחד הטיעונים, כך תדרש רמה נמוכה יותר של נימוק באשר לשיקול השני (וראה ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח).

7. במקרה דנן, הודבק כתב התביעה על דלת הכניסה למקרקעין, זאת לאחר ששליח מטעם המשיבות לא הצליח לאתר את המבקש לאחר שלושה ביקורים במקום, מקרקעין, שגם לשיטת המשיבות – המבקש אינו מתגורר בהם (וראה סעיף 6 לתגובה לבקשה בהולה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד). ברי לכל, כי דחיית הבקשה תוביל לפגיעה חמורה לא באחת, אלא בשתי זכויות חוקתיות מהבכירות שבשיטתנו המשפטית: זכות הגישה לערכאות, וזכות הקניין של אדם.

8. המשיבות טוענות כי המסירה נעשתה כדין, וזאת בהתאם להנחיות הדין. תקנה 483 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעות את סדרי מסירת כתבי בית דין בעניין מקרקעין, וזו לשונה:

483.(א)היתה התובענה בענין מקרקעין, כל כתב בי-דין שאי אפשר להמציאו לנמען גופו, די בהמצאתו למורשהו הממונה על המקרקעין.

(ב)היתה התובענה להחזרת מקרקעין פנויים, כל כתב בי-דין שאי אפשר להמציאו בדרך אחרת, די בהדבקת העתק ממנו על דלת בית המגורים או על מקום אחר נראה לעין שבמקרקעין.

עינינו הרואות, התקנה קובעת כי די בהדבקת כתב בית הדין על דלת המקרקעין מקום בו אי אפשר להמציאו בדרך אחרת.