תא"ק 12838-08-12 אוטולוקס טיירס (ישראל) בע"מ נ' בלה קאופמן ייבוא ושיווק בע"מ ואח'

העניין וטענות הצדדים

1.בפני בקשת רשות להתגונן בפני תביעה כספית בסך 144,777 ₪, שהוגשה לפי סדר דין מקוצר על ידי המשיבה, אוטולוקס טיירס בע"מ, נגד המבקשים, בלה קאופמן יבוא ושיווק בע"מ ("המבקשת"), ומנהלה, מר נדב קאופמן ("המבקש"). המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן, ולאחר חקירות וסיכומים באה העת להחליט בבקשה.

2.על פי כתב התביעה, עוסקות גם המשיבה וגם המבקשת בתחום יבוא ושיווק של צמיגים. המבקשת היתה לקוחה של המשיבה, והמבקש חתם כערב להתחייבויותיה. מקור האמון שנתנה המשיבה במבקשת, ושאפשר פתיחת מסגרת אשראי אצל המשיבה עבור המבקשת, היה עובד של המבקשת בשם יעקב שמידט ("שמידט"), אשר בעבר היה בעצמו עצמאי בתחום הצמיגים והיה לקוח של המשיבה. כשישה חודשים לאחר תחילת ההתקשרות, בין 8.1.2012 לבין 11.1.2012 נעשו 4 עסקאות רכישה, ע"י שמידט בשם המבקשת, בסכום כולל של 138,040 ₪, ותמורת הסחורה שולמה באמצעות כרטיסי אשראי; אלא, שלאחר מספר ימים הודיעה חברת הסליקה כי עסקאות האשראי מבוטלות, בשל התכחשות בעל הכרטיס לעיסקה. מכאן התביעה.

3.בקשת הרשות להתגונן נתמכה בתצהירים של המבקש ושל שמידט, ושניהם אף נחקרו. גרסת המבקשים היא, כדלקמן:

3.1בין המבקשת לבין המשיבה נקשרו שני סוגי עסקאות – עסקאות ישירות, בהן המבקשת היא הרוכשת (והמשלמת), ועסקאות תיווך, בהן המבקשת היא רק גורם ביניים המפנה לקוח אל המשיבה, ואין היא הרוכשת או המשלמת. העסקאות נשוא כתב התביעה היו כולן עסקאות תיווך.

3.2באשר לעסקאות ישירות, הרי שהכוונה היתה להיקף עסקאות של 5000-7000 ₪ בחודש, ומסגרת אשראי כוללת של 25,000 ₪, אשר רק לה ערב המבקש.

3.3באשר לעסקאות המדוברות, הרי שמדובר היה בלקוח בשם עבד סריעה (להלן – "הלקוח"), אשר הופנה למשיבה, ובשל דחיפות העניין התייצב אצל המשיבה שמידט, וביצע את העסקאות בפועל, כאשר נציגי המשיבה יודעים שהלקוח הוא הרוכש, וכך גם פרטי כרטיסי האשראי שנמסרו היו אלה של הלקוח. כמו-כן, כנגד החשבוניות שהוציאה המשיבה למבקשת, הוציאה המבקשת ללקוח חשבוניות נגדיות (יצוין, כי חשבוניות כאלה לא צורפו לבקשה).

3.4הצמיגים אמנם נלקחו על ידי שמידט, אולם אלה נלקחו אל המבקשת עבור הלקוח, שכן הלקוח גם רכש צמיגים ישירות מאת המבקשת, וכך נחסכה ממנו הנסיעה אל המשיבה.

3.5המבקשת אף טענה, כי שמידט התרה במפורש בנציגי המשיבה, כי לא ישחררו סחורה עד לקבלת אישור סופי מהמסלקה בדבר תקינות כרטיס האשראי, ואם לא עשתה כן – אין לה להלין אלא על עצמה. ולא זו בלבד, אלא שלאחר שנודעו תוצאות העסקאות, פנו המבקש ושמידט לחברת האשראי, וזו הודיעה להם כי על המשיבה היתה החובה, בעסקאות של למעלה מ-5000 ₪, לקבל אישור לעסקה.