תא"ק 12781-04-16 מ. ליבוביץ מלונות בע"מ נ' כץ

לפני בקשה לתיקון כתב התביעה באופן שבו יופחת סכום התביעה. וכן בקשה להקטנת סכום העיקולים והחזר יחסי של אגרת בית המשפט.

1.הבקשות נוגעות לתביעה כספית אשר הגישה המבקשת, חברה בע"מ, בהליך של סדר דין מקוצר, נגד המשיב , איש עסקים ואחד מבעלי המניות בחברת CEE, זאת בהתאם להסכם בין הצדדים מיום 25.11.2015, בו נקבע מנגנון פרישה של המבקשת מהעסקה לרכישת מלון מריוט בבוקרשט ולפיו התחייב המשיב לשלם למבקשת סך של 180,000 יורו וכן פיצוי מוסכם של 500 יורו בגין כל יום איחור בתשלום.

2.כתב התביעה הוגש תחילה עם סעד כספי בסך של 836,000 ₪. כעת, מבוקש לתקן את התביעה באופן שסכום התביעה יופחת לסך של 136,832₪, וכפועל יוצא מהקטנת סכום התביעה, סכום העיקולים הכולל יופחת, ויושב בהתאם סכום האגרה. לטענת המבקשת, חברת CEE רכשה את מניות המבקשת בחברה בסכום של 165,000 יורו, משכך יש להפחית מסכום התביעה סך של 669,168 ₪.

3.המשיב מתנגד לתיקון. לטענת המשיב, בהתאם להסכם פשרה שנחתם ביום 16.7.2016 בין חברת CEE למבקשת, הוסכם כי החברה תשלם למבקשת סך של 165,000 יורו ובנוסף, ישלם המשיב למבקשת, סך של 30,000 יורו, היה ויתקיימו 2 תנאים חלופיים: ככל שהחברה תגיע לידי התקשרות מוגמרת וחתומה עם חברת שטראבג האוסטרית לרכישת מריוט; או ככל שהחברה תגיש תביעה כספית נגד חברת שטראבג ותזכה בסכום מינימאלי של 190 אלף יורו, ותנאים אלה טרם התקיימו. בנוסף, שינוי כתב התביעה מחייב שינוי כתב ההגנה של המשיב. המשיב טוען, כי התצהיר ששימש כבסיס לעיקולים הזמניים שניתנו לטובת המבקשת, אינו יכול להיוותר בעינו. לאור השתנות הנסיבות, טוען המשיב, יש לבטל את כל העיקולים שהוטלו על ידי המבקשת כנגדו ולחלט את העירבון שהופקד על ידי המבקשת ואף להורות על דחית התביעה.

דיון והכרעה

הבקשה לתיקון כתב התביעה

4.השיקולים שעל בית המשפט לשקול בעת בקשה לתיקון כתב התביעה קבועים בתקנה 92 לתקסד"א שזה לשונה:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין...".

5.הפסיקה הנה ליברלית בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות אשר מטרתם להביא להכרעת השאלות שבמחלוקת בין בעלי הדין. ואולם, לכך יש חריגים כאמור ברע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 421:

"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין – נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214; ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות, פ"ד לט(2) 556). ברם. זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהינה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש"