תא"ק 12741-08-14 מזרחי את דפנה משרד עורכי דין נ' ט'

1.לפניי בקשת רשות להתגונן שהוגשה במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 200,000 ש"ח. בכתב התביעה נטען כי התובעת, משרד עורכי דין, פרעה הלוואה שנטל המבקש יחד עם גיסו – שהוא עורך דין ומבעלי התובעת (להלן: מזרחי). לפי הטענה, המבקש ומזרחי לוו 400,000 ש"ח מאדם ששמו עמית שרמן. ההלוואה נלקחה לצורך מימון השקעה בפרוייקט נדל"ן במעלה אדומים. לטענת התובעת, המבקש לא פרע את חלקו בחוב לשרמן, למרות התחייבותו לעשות כן בהסכם ההלוואה. לפי הטענה, התובעת פרעה את מלוא ההלוואה, ולכן היא זכאית לשיפוי מאת המבקש, בגין חלקו בהתחייבות כלפי שרמן. התובעת ביססה את התביעה על הסכם ההלוואה (שכותרתו "הסכם השקעה") ועל הסכם מיום 31.3.2014 בין קופלמן טל ו/או עמית שרמן לבין התובעת, ובו נכתב כי שרמן וקופלמן מאשרים כי התובעת ומזרחי שילמו להם סך של 400,000 ש"ח, וכי "יתרת החוב תועמד לצרכי פשרה בלבד ולפנים משורת הדין ע"ס 20,000 ש"ח, לסילוק סופי ומוחלט של טענות הצדדים, לרבות ברק מזרחי ומר א' ט' הנ"ל". יוער כי מההסכם עולה כי הוא נחתם במסגרת תביעה שטרית שניהלו קופלמן ושרמן נגד התובעת.

2.בבקשת הרשות להתגונן ובתצהיר שצורף לה העלה המבקש שורה של טענות. תחילה נטען כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת היעדר יריבות. לפי הטענה, כלל ההתקשרויות ההסכמיות שנערכו אשר המבקש היה צד להן נעשו עם מזרחי ולא עם התובעת. לטענת המבקש, הסיבה היחידה שהתובעת באה בנעלי מזרחי היא משום שמזרחי מצוי בהליכי פשיטת רגל, ולכן התובעת כביכול שילמה את החוב כדי למזרחי יוכל לחמוק מהליכי פשיטת הרגל. עוד טען המבקש כי יש למחוק את הכותרת ולחלופין ליתן לו רשות להתגונן, על יסוד הטענות הבאות: (א) המבקש מעולם לא קיבל לידיו את כספי ההלוואה, ואף בכתב התביעה לא נטען כך; (ב) לכל הגורמים המעורבים היה ברור שמזרחי יהא אחראי להחזר ההלוואה ותפקידו של המבקש היה בתיווך בין הצדדים בלבד. לטענת המבקש, ראיה לכך היא העובדה ששרמן מעולם לא פנה אליו בדרישת תשלום. בתמיכה לטענה זו צירף המבקש דואר אלקטרוני שנשלח אליו משרמן, המאשר כי בהתאם למערך היחסים בין השלושה, מזרחי היה הגורם האחראי להשבת ההלוואה; (ג) מזרחי בעצמו לא ראה במבקש גורם שאחראי להחזר ההלוואה. לתמיכה בטענה זו צרף המבקש דואר אלקטרוני שמפרט, לכאורה, סכומים שחייב מזרחי לשרמן. יוער כי כתובת השולח אינה מופיעה בדואר אלקטרוני זה ותוכנו אינו נהיר; (ד) המבקש בעצמו שילם לשרמן 155,000 ש"ח בהוראתו של מזרחי, וזאת, מכספי עסקת מכר שביצע מזרחי בשם המבקש. לפיכך, נטען כי יש לנכות סכום זה מהחוב. עוד נטען כי בהתחשב בעובדה שסכום זה שולם, לא ברור כיצד טוענת התובעת כי שילמה לשרמן סך של 400,000 ש"ח.

3.טענות המבקש, ולמצער חלקן, היה ויוכחו, עשויות להקים למבקש הגנה מפני התביעה. הואיל ובשלב זה של בקשת רשות להתגונן אין בית המשפט בוחן את נכונות הגרסה, את מהימנותה, או את היכולת להוכיחה, די בראשית הגנה כדי לאפשר רשות להתגונן. מטעמים אלה, אני נעתרת לבקשה.

4.נוכח סכומה תידון התביעה בסדר דין רגיל. תצהיר המבקש ישמש כתב הגנה. המזכירות מתבקשת לסרוק את התצהיר לתיקיית כתבי טענות.

5.התובענה תועבר לעיון עו"ד נורית לוי, לבחינת התאמה להליך מהו"ת.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ה, 24 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: