תא"ק 12683-06-13 בירנבוים נ' מדמון

בפניי בקשה שכותרתה אמנם "בקשה למתן פסק דין" אולם מאחר שבתיק זה ניתן פסק דין. נראה כי כוונת המבקש הינה דחיית הבקשה לביטול פסק הדין שהגיש המשיב.

ביום 13/1/15, ניתן פסק דין כנגד המשיב לאחר שנדחתה בקשת רשות להתגונן שהגיש מאחר שהנתבע – המבקש בבקשה לביטול פסק דין לא מילא אחר החלטת בית המשפט ולא הפקיד ערובה בסך 40,000 ש"ח אשר נקבעה כתנאי לקבלת בקשת הרשות להתגונן.

ההחלטה לעניין הפקדת הערובה ניתנה בדיון שהתקיים בבקשת הרשות להתגונן ביום 8/9/14 וזאת רק לאחר שניתנה הסכמת המבקש, שכן לדיון הופיע בא כוחו של המשיב ואילו המשיב נעדר מן הדיון, על אף חובתו להתייצב ולהיחקר על תצהירו. ומכאן שבנסיבות אלה בהחלט היה מקום להורות על דחיית בקשת הרשות להתגונן כבר במועד הדיון.

ביום 5/2/15, הוגשה מטעם המשיב בקשה לביטול פסק הדין, מהטעם שהמשיב שהה בחו"ל ולא ידע על קיומו של הדיון.

על אף שהיה מקום לדחות את הבקשה לביטול פסק דין שכן די בכך שב"כ המשיב התייצב לדיון, על מנת לדחות את טענת המשיב בדבר אי ידיעה על קיום הדיון, ניתנה ארכה למשיב להפקיד את הערובה עד ליום 30/4/15 וזאת אך ורק לפנים משורת הדין ועל מנת שלא למנוע מהמשיב את יומו בבית המשפט.

בהיעדר הודעה מטעם הצדדים, ניתנה ביום 5/5/15 החלטה נוספת בגדרה אישרתי ארכה נוספת להפקדת הערובה עד ליום 10/6/15 ואף הוריתי להמציא את ההחלטה על חיוב המשיב בהפקדת הערובה לכתובת המשיב בדואר רשום.

ברם, על אף שבית המשפט גילה אורך רוח עם המשיב, עד למועד כתיבת החלטה זו, לא פעל המשיב להפקדת הערובה.

בנסיבות העניין, אני מורה כי פסק הדין מיום 13/1/15, בגדרו נדחתה בקשת הרשות להתגונן שהגיש המשיב, יוותר על כנו. הבקשה לביטול פסק דין נדחית בזאת משלא הופקדה ערובה על ידי המשיב- הנתבע!

המבקש- התובע רשאי להגיש פסיקתה לחתימה.