תא"ק 12544-08-15 ש.ש. מימד בע"מ נ' עיריית בית שאן

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.ביום 5/8/15 הגישה התובעת נגד הנתבעת תביעה בסדר דין מקוצר על סך 38,649 ₪. בגין חיובים המבוססים על הסכם שכירות ושירות של מכונת צילום מיום 22/8/13. סכום התביעה מורכב מחשבוניות שלא נפרעו עבור החודשים פברואר 2014 עד אפריל 2015 בסך של 14,865 ₪ והתחייבות עבור יתרת תקופת ההתקשרות (מאי 2015 עד אוגוסט 2017) בסך של 23,784 ₪.

2.בתיק זה ניתן פסק דין בהעדר, אשר בוטל מחובת הצדק בהחלטתי מיום 24/11/15, בשל העדר המצאה של התביעה לחשב המלווה של הנתבעת.

3.ביום 15/12/15 הגישה הנתבעת בקשת רשות להתגונן. הנתבעת טוענת כי במועד חתימת ההסכם היה לה חשב מלווה . נטען כי מאחר והחשב המלווה לא חתם על ההסכם, ההתחייבות הגלומה בהסכם בטלה ואינה מחייבת את הנתבעת. עוד נטען כי במהלך תקופת השירות התקלקלה מכונת הצילום ונציגי העיריה פנו לתובעת לצורך קבלת שירות תיקונים. נטען כי התובעת סירבה לתקן את המכונה תוך שהיא מתנה את ביצוע התיקון בתשלום. לפיכך נותרה מכונת הצילום במשרדי העירייה ללא כל שימוש. נטען כי תנאי לתשלום התמורה עד לתום תקופת השכירות הינו הודעה מטעם התובעת לנתבעת בדבר ביטול ההסכם , דבר שלא נעשה עד היום. עוד נטען כי התנאי המחייב בתשלום עד תום תקופת השכירות הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד. עוד נטען כי במועד חתימת ההסכם הבהירה הנתבעת לתובעת כי איחור בתשלום מטעמה לא יהווה הפרה של ההסכם נוכח מצבה הכלכלי שלעיתים אינו מאפשר תשלום לספקים במועד. נטען כי התובעת הפסיקה לשלוח חשבוניות לנתבעת כיון שידעה כי החיובים מבוצעים על ידה שלא כדין, שלא כמוסכם וללא תמורה.

4.ביום 10/1/16 הוגשה תגובת התובעת לבקשה. נטען כי טענות ההגנה של הנתבעת הן אבסורדיות, תמוהות ומביכות. נטען כי מהתנהגות הנתבעת, אשר שילמה בתחילה מס' תשלומים לתובעת בגין ההסכם, יש להעיד כי גם לשיטתה של הנתבעת אין כל בעיה לקיים את ההסכם גם ללא חתימה של החשב המלווה. נטען כי התובעת לא ידעה שיש לנתבעת חשב מלווה עד שלמדה על קיומו מההליכים בתביעה זו. נטען כי הטענה לפיה סוכם בין הצדדים שאי תשלום במועד לא יהווה הפרה של ההסכם, היא טענה שיקרית בעליל ואבסורדית שלא נשמעה קודם להגשת הבקשה. עוד נטען כי מדובר בטענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. נטען כי הסיבה היחידה להפסקת משלוח החשבוניות היתה הפרה צפויה של ההסכם מצד הנתבעת. נטען כי הפסקת משלוח החשבוניות נועדה להקטין את נזקי התובעת הנובעים מתשלום מע"מ בגין חשבוניות שידוע כי לא יפרעו. נטען כי מדובר בפעולה שהתובעת נוקטת בקביעות במצבים כאלו וזכתה להבנה מצד בתי המשפט. נטען כי הטענה לתנאי מקפח בחוזה אחיד היא מופרכת ומגוחכת. נטען כי מדובר בתנאי מקובל שמבטיח תוצאה מינימלית של התחייבות הנתבעת בהסכם ולא נכפה על הנתבעת, אשר יכולה היתה להכניס שינויים בהסכם , כפי שהדבר נעשה בפועל לא אחת על ידי לקוחות התובעת. לפיכך מבוקש לדחות את הבקשה ולחילופין להתנות את קבלתה בהפקדה משמעותית בקופת בית המשפט.

5.ביום 19/1/16 הודיעה ב"כ התובעת לבית המשפט כי ביום 18/1/16 שילמה הנתבעת לתובעת בהעברה בנקאית את הסך של 8,919 ₪ המשקף חשבוניות בגין החודשים פברואר עד אוקטובר 2014. נטען כי לצד הפחתת סכום זה מסכום התביעה , יש בתשלומו כדי לחזק את טענות התובעת ולאיין את טענות הנתבעת, רובן אם לא כולן.

6.בטרם הוגשה תשובה לתגובה, הוחלף הייצוג של הנתבעת ממשרדו של עו"ד אבי גולדהמר למשרדו של עו"ד אילן מירון. בשל חילופי הייצוג ניתנה אורכה לנתבעת להגיש תשובה לתגובה עד 15/2/16. לאור האמור בהחלטתי מיום 10/1/16 ומשלא הוגשה תשובה לתגובה במועד, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי בקשת הרשות להתגונן לוקה בהעדר פירוט וגובלת בהגנת בדים במידה המצדיקה התניית מתן הרשות להתגונן בהפקדת הסך של 5,000 ₪ , שהוא במקורב ההפרש בין הסכום ששילמה הנתבעת לאחר הגשת התביעה לבין רכיב התביעה המפורט בסעיף 4 של כתב התביעה, מהטעמים שיפורטו להלן.

8.הטענה בדבר העדר תוקף להסכם כיוון שלא נחתם על ידי החשב המלווה מעוררת אי נוחות, בלשון המעטה, שכן לא ניתן כל מענה לטענת התובעת לפיה הנתבעת הסתירה ממנה את עובדת מינויו של חשב מלווה והדבר נודע לתובעת לראשונה רק בעקבות ההליכים בתיק זה.