תא"ק 1237-08-16 עיריית פתח תקווה נ' י. פזית נכסים (1999) בע"מ

לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 7.6.17.

המבקשת טוענת כי למדה לראשונה אודות התביעה עם קבלת פסק הדין, וכי כתב התביעה לא הומצא לה. לעצם התביעה נטען כי מדובר בחוב שהתיישן, או מצוי על סף התיישנות (חוב מ-2009) וכי בין הצדדים היה סיכום ביחס לחוב הנטען עוד בשנת 2013.

המשיבה טענה בתגובה כי כתב התביעה הומצא כדין לנתבעת וכי כחצי שנה לאחר מכן, כאשר נערכה פניה של נציגי המבקשת למשיבה בבקשה להנפיק אישורים שונים הובהר כי לא ניתן יהיה לעשות כן נוכח קיומו של הליך זה. בפברואר 2017, ובעקבות שיחת טלפון עם בנו של בעל השליטה במבקשת, בוצעה המצאה נוספת של כתב התביעה ובאפריל בוצעה המצאה נוספת לכתובתה הרשומה של המבקשת. באשר לטענות ההגנה הרי שאלו כלליות ומעומעמות, ואין בהן ממש.

המבקשת השיבה לבקשה (לא לפני שהמשיבה הספיקה להגיש בקשה למתן החלטה בהעדר תשובה, ומשנקבע כי שתיקת המבקשת תלמד על הסכמתה למחיקת הבקשה לביטול פסק הדין). בתשובה טוענת המבקשת כי אף שנמסר לה אודות חובות נטענים מצד המשיבה הרי שלא נאמר לה דבר על התביעה וחזרה על יתרת טענותיה.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.