צפריר נ' אוחנה ואח'

1.לפניי בקשת רשות להתגונן שהגישו הנתבעים 3 ו-4 (להלן:"המבקשים").

עסקינן בתביעה כספית, אשר הועמדה על סך של 26,740 ₪ ובבסיסה חוב נטען בגין דמי שכירות ונזקים בזיקה להסכם שכירות אשר נחתם בין התובעת לנתבעים 1 ו-2.

הסכם זה נחתם על ידי הנתבעים 3 ו-4 כערבים.

2.עיינתי היטב בתיק, בחנתי את המסמכים שהגישו הצדדים, את כתב התביעה ואת התצהירים אשר הוגשו בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן, ושקלתי האם יש מקום לקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן נוכח פסיקת בית המשפט העליון בסוגייה [ע"א 10189/07 עזרא ששון נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ (מיום 15/6/09).

ההלכה הנוהגת קובעת, כי לא תינתן רשות להתגונן "רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו" (ע"א 6154/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נג (1) 390 ).

3.לפיכך, ולאחר ששקלתי את הנסיבות הספציפיות של תיק זה, אני מחליטה בהתאם לסמכותי

            על פי תקנה 205 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ליתן למבקשים רשות להגן על יסוד הבקשה בלבד וזאת מאחר שאני סבורה כי יש בידיהם הגנה "לכאורה" הראויה להישמע ומן הראוי לקבוע את התיק לגופו של עניין.

4.         בהעדר בירור עובדתי מלא, הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי, לא ניתן לשלול, בשלב זה, על פניו, את טענות המבקשים, ובעניין זה אפנה לסעיף 6 בהחלטה שניתנה על ידי במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין שם הצבעתי על טענות הגנה שיש לברר במסגרת הליך זה על מנת להגיע להכרעה.

ויובהר- עסקינן בשלב מקדמי בו על פי הפסיקה הנוהגת מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן.

5.         אציין, כי בנסיבות הענין, לטעמי, יש בהחלטה זו כדי לקדם את בירור התובענה בדרך יעילה וכדי להביא לחיסכון בהוצאות הצדדים ובזמן שיפוטי.

6.נוכח סכום התביעה ההליך ינוהל בסדר דין מהיר וב"כ התובעת יפעל לתשלום הפרשי האגרה וזאת בתוך 30 ימים מהיום.