תא"ק 1219-02-15 בנק הפועלים נ' יוסף כמאל ואח

לפניי תביעת המשיב בגין יתרת חובה בחשבון המבקשת מס' 1 (להלן: "החברה") בסך 105,053 ₪ נכון ליום הגשת התביעה (1/2/15). המבקש מס' 2 (להלן: "כמאל") והמבקש מס' 3 (להלן: "יוסף") נתבעו כערבים בעלי עניין לפי כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום.

מבוא

כמאל ויוסף הקימו את החברה ביום 3/2/11, נרשמו כבעלי חלקים שווים במניותיה וכמנהליה ופתחו את חשבונה נשוא התביעה. ביום 21/2/11 חתמו ביחד ולחוד על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום (נספח א' לכתב התביעה, מש/2, פרוטוקול בתא"ק 28777-08-14, והמוצגים שם). המבקשים מס' 1 ו-2 טענו טענות דומות בבקשת הרשות להתגונן בתא"ק 28777-08-14, ובקשתם נדחתה ע"י כב' הרשם הבכיר זיתוני. המבקש מס' 3 לא התגונן בתיק הנ"ל, ניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה וכיום תלויה ועומדת שם בקשה לביטול פסק הדין.

ביום 29/1/14 הודיעה החברה למשיב כי יחול שינוי במורשי החתימה בחשבון: יוסף יגרע וחתימת כמאל לבדו בצירוף חותמת תחייב את החברה. על פרוטוקול החברה חתום כמאל (מש/3).

טענות ההגנה

המבקשים מס' 1 ו-2, החברה וכמאל, טוענים בבקשת הרשות להתגונן מטעמם כי אכן החשבון נפתח וכמאל חתם על המסמכים, אך כל זאת נעשה לפי בקשת התובע וכנגד התחייבות יוסף שיסלק כל חוב באם יידרש. עוד נטען כי יוסף היה הפעיל בחשבון ועל המשיב לפנות רק אליו, כפי שהתחייב. המבקשים מס' 1 ו-2 גם מכחישים את סכום החוב, טוענים כי התנייה בהסכמים לפיה ספרי המשיב מחייבים דינה להידחות בהיותה חוזה אחיד בעל תנאי מקפח, וטוענים כי לא הודע להם על גובה הריבית. באותה נשימה מצהיר כמאל בשם המבקשים מס' 1 ו-2 כי מעולם לא קרא את מסמכי התובע נשוא התביעה וכי חתימתו נעשתה לצרכים פורמאליים בלבד.

המבקש מס' 3, יוסף, מאשר את העובדות במבוא, כי פתח את החברה בתחילת שנת 2011 עם כמאל וכי ביום 29/1/14 העביר את כל מניותיו בחברה לכמאל ולא נותרה לו עוד כל שליטה או בעלות בחברה.

יוסף טוען כי ביום העברת המניות היה חשבון הבנק ביתרה שלא חרגה ממסגרת האשראי המאושרת לחברה באותה עת, וכי הוא וכמאל הודיעו לבנק כי ערבותו של יוסף מבוטלת והאחריות לפרעון חוב החברה רובצת על כתפי כמאל בלבד. יוסף טוען כי הבנק הסכים, החתים אותו על מסמך, שלא נתן לו העתק ממנו, אך נכתב בו כי זכות החתימה של יוסף בחשבון מבוטלת. באותו מעמד, טוען יוסף, הודיע לו נצגי הבנק כי מעתה ועם העברת המניות לכמאל יוסף משוחרר מכל התחייבויותיו לבנק לרבות הערבות נשוא התביעה. יוסף מציין עוד כי לאחר אירועים אלה, ביום 6/3/14 ביקשה החברה להגדיל את מסגרת האשראי לסך של 100,000 ₪ ללא ידיעתו וללא חתימתו. לטענת המבקש בקשת אשראי זו ביטלה מסגרת קודמת, ולאור הדמיון לסכום התביעה, אמורה לחייב את הנתבעים מס' 1 ו-2 בלבד. יוסף טוען כי הוא זכאי להגנת "ערב מוגן" מאחר ולא היה כבר בעל עניין בחברה.

הדיון

בדיון נחקרו המבקשים מס' 2 ו-3, כמאל ויוסף, והתבררו העובדות הבאות.

כמאל אישר בדיון בפני כב' הרשם הבכיר זיתוני בתא"ק 28777-08-14 כי הוא ויוסף ערבים לחשבון החברה שהתנהל בבנק הפועלים, וכי האשראי לחברה ניתן על בסיס ערבות הבעלים (מש/2, עמ' 3 לפרוטוקול שם, שורות 12-18, פרוטוקול כאן, עמ' 2, שורות 17-26, עמ' 3, שורות 15-17). כמאל גם אישר את חתימתו על פרוטוקול גריעת יוסף כבעל זכות חתימה מחשבון החברה (מש/3), וטען כי לא נאמר דבר בעניין ערבות יוסף לבנק והוא לא שוחרר מערבותו. כמאל, שכזכור הינו עו"ד במקצועו, חזר על טענתו לפיה מי שניהל את חשבון החברה היה יוסף, וכי הוא רק חתם, כשנדרש לכך, והשיב כי התייחסותו בתצהיר לחתימתו כ"חתימה פורמאלית" כוונתה לכך שחוזה הבנק הינו חוזה אחיד ואי אפשר לשנות אותו, כמאל גם העיד כי מעולם לא קרא את מסמכי הבנק לא החזיק אותם וסביר בעיניו לא לקרוא את מסמכי הבנק. העברת המניות, נטען ע"י כמאל, נעשתה בלא תמורה, ולטענתו יש לו טענות נגד יוסף שהתרשל בעבודתו, הוסכם כי יוסף ימשיך לעבוד בחברה וינהל פרוייקטים, לא היתה התחשבנות והחברה הגישה נגד אחרים תביעה בהיקף גדול מאד. בתביעה שם הגישה המבקשת תצהיר לתמיכה בבקשה לפטור מאגרה (מש/4), ושם הצהיר כמאל בקשר לחשבון נשוא התביעה: "הריני להצהיר כי למבקשת היה חשבון בבנק הפועלים אשר הנני הינו ערב לתשלומו. לאור מצבה של המבקשת ולאור קריסתה נשאר גם חשבון זה [בנוסף לחשבון החברה והחשבון הפרטי של כמאל בבנק לאומי, הערה שלי, ג.ס.ב.] ביתרת חובה גדולה... יתרת החובה שנוצרה בחשבון זה הגיעה לסך של 103,182 ₪ נכון לתאריך 1/10/2014". כמאל מצהיר שם גם כי הוגשה התביעה והתיק קבוע לדיון לפניי בבקשת רשות להתגונן ביום 7/6/15 (סעיפים 27-31 לתצהיר מיום 21/4/15).