תא"ק 12069-01-15 כלל פנסיה וגמל בע"מ נ' בג'אלי

בקשת רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר.

1.המשיבה ביטחה את המבקש בקרן פנסיה. לטענת המשיבה, בחודש דצמבר 2010 פנה אליה המבקש לקבל הלוואה בסך 65,000 ₪, המובטחת בכספי הפיצויים והתגמולים המנוהלים אצל המשיבה (נספח א' לכתב התביעה). תנאי ההלוואה, כנקוב בה: 60 תשלומים של 1,241 ₪ לחודש. בשנת 2012 (כך אישר גם הנתבע) חדל הוא מלפרוע את ההלוואה, בהוראת קבע, ולא חזר לעשות כן גם לאחר התראות. חובו הנותר הנטען (כולל ריביות פיגורים): 54,099 נכון למועד הגשת התביעה. מכאן התביעה, שהוגשה בסדר דין מקוצר.

2. הנתבע עתר למחיקת כותרת, רשות להתגונן, ואף העברת הדיון מחמת חוסר סמכות מקומית. הטענה הראשונה לא הובהרה בבקשה (והיא נעדרת עיגון), על השלישית – לא עמד המבקש בדיון, ונותרנו עם בקשת הרשות להתגונן. תמציתה, כמפורט בבקשתו: הוא אכן קיבל את ההלוואה בדצמבר 2010, תוך שעבוד הזכויות שלו בגין פיצויי פיטורים ותגמולים. בחודש ינואר 2012 פוטר. לאחר מכן פגש בסוכן הביטוח ותיאם עם המשיבה שיתרת ההלוואה תשולם מתוך כספי פיצויי הפיטורים המגיעים לו, ואגב כך ביטל את הוראת הקבע. לטעמו, אף שאין מסמכים בידו, כל יתרת ההלוואה אכן קוזזה מתוך כספי פיצויי הפיטורים, ועל כן הופתע לקבל את התביעה, שלוש שנים לאחר מכן. הוא אף פנה למשיבה בבקשה לקבלת הסכם ההלוואה ולוח סילוקין, אישור בגין התשלומים ששולמו ובגין הפקדות מעביד לפיצויים ותגמולים, והבהרות לעניין הקיזוז.

3.בדיון היום, שאליו התייצב המבקש ללא ייצוג, פעלתי לבאר לו במידת הסביר את טיב ההליך ולבחון אפשרויות – לפי שיקול דעתו – לסיום ההליך בדרכים חלופיות. הדבר לא צלח. המבקש ביקש להוסיף דברים ואפשרתי לו, והוא אף נחקר על תצהירו. באה עת הכרעה.

4.דין הבקשה להתקבל, אך בנתון להפקדת בטוחות משמעותיות. הגישה למתן רשות להתגונן היא כמובן ליברלית (ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי (15.6.09)), והנטיה היא שבית המשפט יימנע מלבחון בשלב זה תמיהות ופרכות, או את דרך הוכחת גרסת ההגנה, כי אם את השאלה הבסיסית – האם הטיעון של המבקש יכול, אם יוכח, להקים לו הגנה אפשרית מפני התביעה. בפרט יקבל בעל הדין בנקל רשות להתגונן, כאשר המדובר בתביעה נעדרת פירוט מספיק, והמבקש-הנתבע לא זכה לקבל מן המשיב-התובע ביאור ופירוט של החוב הנטען (רע"א 3545/90 בנק המזרחי המאוחד נ' אפ.אר למימון והשקעות בע"מ (8.11.90).

5.חרף כל אלה, הרי שבמקרה דנן מדובר בהגנה מוקשית. קושי מרכזי: בדיון היום הוא העלה טענות חדשות, שאין להן זכר בבקשת הרשות להתגונן, ואילו את הטענות שבבקשתו – סתר. בפרט כך לגבי עצם קבלת ההלוואה. בדיון טען כי קיבל הלוואה בשנת 2007, בסך 60,000 ₪. הלוואה בשנת 2010 בסך 65,000 ₪ לא קיבל, אף שביקש, טען (עמ' 5, ש' 4). טענה זו סותרת חזיתית את שטען בתצהירו (סעיפים 2 ו-4): כי יזם את קבלת ההלוואה הספציפית בדצמבר 2010, ואף קיבל את כספי ההלוואה, שאותה התחיל לפרוע. פרט לכך שמדובר בהרחבת חזית אסורה, הרי שהיא מקעקעת את גרסתו במידה רבה. אף הטענה לקיזוז הובררה כנטולת ערך ממשי: הוא אישר כי חדל לפרוע את ההלוואה בראשית שנת 2012, הרבה לפני המועד להשלמת פרעונה בידו. לטענתו בדיון מתוך כספי הפיצויים שהיה זכאי לקבלם מן המשיבה עקב פיטוריו (125,000 ₪) קיבל סך של 120,000 ₪, לאחר קיזוז יתרת ההלוואה (המספרים האמורים – לטענת המבקש בלבד). בהתחשב בכך שברור שיתרת ההלוואה של כ-74 אלף ₪ לאחר ביצוע תשלומים משך פחות ממחצית התקופה אינה מותירה חוב בסך כ-5,000 ₪ בלבד, הרי שברור גם שיתרת ההלוואה לא קוזזה מפיצויי הפיטורים (שאלה אחרת היא מדוע כלל שילמה המשיבה למבקש את כספי הפיצויים, שנועדו להבטיח את ההלוואה – לצד התגמולים – מבלי לקזז את היתרה, ובעניין זה מסרה ב"כ המשיבה הסבר שמדובר כנראה בחוסר סנכרון בין מוסדותיה השונים של המשיבה. אין צורך להכריע והדבר אינו משליך על הבקשה).

6.למעשה, טענות המבקש כולן או קועקעו, או נותרו נעדרות פירוט מינימלי. גם הטענה שלפיה לא קיבל מסמכים מן המשיבה אינה עוצרת כוח רב: הסכם ההלוואה – ידוע, הסדרי התשלומים – ידועים, מועד הפסקת התשלומים – ידוע למבקש, והשאלה היחידה היא האם קוזזה אי פעם יתרת ההלוואה מכספי הפיצויים שקיבל, מידע שקשה לומר בנסיבות המקרה כאן כי הוא בידיעתה המיוחדת של המשיבה.

7.הנתונים האמורים יכולים היו להביא גם לדחיית הבקשה. ברם בדוחק רב, על מנת שיהיה למבקש את יומו בבית המשפט, ואת האפשרות להעמיק חקר בכל המסמכים הרלבנטיים של המשיבה ולטעון כהבנתו לקיומם של הסכמים ומסמכים כלשהם המחזקים את גרסתו – תינתן לו הרשות להתגונן, אך בנתון להפקדת בטוחה משמעותית. אי אפשר שהמבקש יתייצב בבית המשפט, ימסור גרסה חלקית ביותר, יסתור אותה חזיתית בדיון ויעלה טענות חדשות שלא בא זכרן בבקשה, והוא יזכה לכרטיס כניסה נטול הגבלות לדיון המשפטי.

8.נוכח כל האמור, ניתן הרשות להתגונן (על יסוד טענותיו בבר"ל, לא טענותיו החדשות מהיום), אך זאת בנתון להפקדת מחצית סכום התביעה (ללא ריביות), וזאת יעשה עד ליום 23.12.15, תוך מסירת הודעה כי עשה כן. לא הפקיד והודיע – תידחה בקשתו. תז"פ ליום 27.12.15.