תא"ק 11563-08-10 סוכנות היהודית נ' גוטסמן ואח'

כללי וטענות הצדדים

זו תביעה כספית, שהוגשה בסדר דין מקוצר, ע"ס 84,181 ₪ בגין יתרות חוב נטענות, לפי ספרי התובעת.

לטענת התובעת, הנתבעים חברים באגודה השיתופית "בית נחמיה", ומחזיקים כבני רשות של התובעת, במשק הנמצא על מקרקעין הידועים כמגרש 55 ביישוב בית נחמיה, וזאת על פי חוזה ההתיישבות שנחתם בין הצדדים ביום 29.10.89.

במסגרת יישובם וביסוסם של הנתבעים במשק, סייעה להם התובעת בין היתר בהעמדת תקציבים למתן הלוואות במזומן ו/או יצירת שירותים ו/או נכסים שונים, מעת לעת, לצורך רכישת ו/או הקמת ו/או יצירת אמצעים לייצור הכנסה שוטפת.

נטען כי חרף העובדה שמדובר בחוב חקלאי מסוג החובות הנכללים בחוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, הודיעו הנתבעים בהתאם לחוק, על רצונם כי הוראות החוק לא יחולו עליהם.

נטען כי המועדים להחזר ההלוואות מפורטים בחוזה ההתיישבות. נטען כי הנתבעים היו צריכים לשלם לתובעת החזרים, בהתאם להודעות ממוכנות שנשלחו אליהם מדי שנה, וכי בהתאם לחוזה ההתיישבות, רשאית התובעת להעמיד את יתרת חוב הפיגורים, יתרת ההלוואה שנותרה לתשלום וההלוואות העומדות, לפירעון מיידי, באשר הנתבעים לא שילמו את התשלומים השנתיים השוטפים שנדרשו על פי הודעות בעניין.

בהעדר תשלום ולאחר דרישות נוספות, מ-2009 ומ-2010, הוגשה התביעה בגין יתרת חוב פיגורים, שטרם התיישנה, יתרת הלוואות שעמדה לפרעון במועד הגשת התביעה, וחוב בגין הלוואות עומדות, שהועמדו לפרעון. נטען כי בגין פיגורים שנתיים שוטפים שהתיישנו, דהיינו שמקורם 7 שנים בטרם הגשת התביעה, הופחת סכום של 50,797 ₪.

לטענת הנתבעים, אינם חייבים דבר לתובעת, הנתבעים לא קיבלו כל הלוואה מהתובעת. לטענתם רכשו את המשק בשנת 1988, והשנים הנזכרות בהסכמים שצורפו לכתב התביעה, ומתן אמצעי הייצור, היה בתקופה, בה הנתבעים כלל לא היו בעלי משק ביישוב. נטען כי התובעת לא סייעה בידי הנתבעים באופן כלשהו, הנתבעים לא מנהלים ולא ניהלו משק חקלאי. לטענתם התביעה התיישנה לפני שנים ארוכות (חוב מ-1978-1982), שהתגבש לכל המאוחר ב-1988-1992. לחילופין נטען לשיהוי בלתי סביר. לטענת הנתבעים, כשהתקבלו כחברים באגודה השיתופית "בית נחמיה", התחייב כלפיהם וועד המושב, בשם האגודה, לכסות כל חוב, ככל שקיים כלפי הסוכנות. נטען כי ע"פ חוזה ההתיישבות, 75% מההלוואה ניתן כמענק, ואינו אמור להיפרע כלל, ואין כל יסוד לחיוב הנתבעים בריביות והצמדה.

דיון והכרעה

התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר וניתנה רשות להגן, בהחלטתי מיום 15.11.12, שבהמשך לה הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ומוצגים.

לאחר הגשתם אושרה בהחלטה מיום 15.07.13, בקשת התובעת לצרף מסמכים רלוונטיים, שהגיעו לידיה, באותו שלב, ונוכח הליך שהתנהל בין אגודת המושב בית נחמיה לנתבעים, תביעה ותביעה שכנגד בתיק 4478-04-10, שלום רמלה, ושמהם עולה בבירור לטענת התובעת, כי הנתבעים ידעו על החוב לתובעת עת רכשו את המשק נשוא התביעה והתחייבו כלפי המוכר לשלמו, וכך סללו הדרך לקבלת אישור האגודה והתובעת להעברת הזכויות במשק משם המוכר לשמם.

בקשת הנתבעים לאחד את הדיון בתובענה שבפניי, יחד עם התובענה שברמלה, נדחתה על פי החלטת בית המשפט העליון, כב' הנשיא גרוניס, מיום 7.07.13.

בדיון ההוכחות העיד מטעם התובעת מר עזריאל עקל, ששימש כמנהל מדור תקציבים בחטיבה להתיישבות של התובעת, וכיום עובד בתובעת כראש צוות גביה. מטעם הנתבעים העידו הנתבעים בעצמם. בתום הדיון סיכמו ב''כ הצדדים את הטענות.