תא"ק 11509-09 עבד אלרחים סדר נ' ענת כהן ואח'

לפניי תביעה לסילוק ידם של הנתבעים ממקרקעין הידועים כחלקה 130 בגוש 34018 בעיר חברון, עליהם בנוי בניין בן שתי קומות (להלן: הנכס). לנכס קיר משותף עם בניין המכונה "בית שניאורסון", הנמצא בחלקה 131 גוש 34018, אותו שוכרים הנתבעים מאת "אגודת מחדשי היישוב היהודי בחברון".

רקע עובדתי

הנכס הינו בבעלות ארבע משפחות, ביניהן משפחת יורשי המנוח, אמין עודה דוויק (ראו ת/4 - "עותק של מסמך בעלות מתוך רכוש", מאת משרד מס הרכוש בפלסטין לפיו אמין עודה אלדוויק הינו בעלים של חלקה 130/2 בגוש 34018; ת/2 - צו ירושה המוריש חלקים מנכסי אמין עודה דוויק, לגב' זיינב אמין עודה דוויק; ת/3 - אישור ירושה לפיו ירשו טלאל סדר, מוחמד חוסני נאיף ומיסר את רכושה של גב' זיינב עודה דוויק).

התובע, הוא תושב חברון, ולו ייפוי כוח מאת היורשת של המנוח אמין עודה דוויק, הגב' זיינב אמין עודה דוויק, שהיא אשת הדוד של התובע (עמ' 27 שו' 22 לפרוטוקול מיום 10.10.2016), לפעול לשמירת הנכס, בין היתר, באמצעות פנייה לערכאות משפטיות (נספח א' לתצהיר התובע וכן מזכר של משטרת ישראל שסומן ת/5א בתיק הפלילי שיתואר להלן). לאחר שנפטרה הגב' זיינב עודה דוויק, קיבל התובע ייפוי כוח מאת יורשיה, מר מוחמד חוסני סעד סדר ומר טלאל סעד מוחמד סדר, לנהל את הנכס ולפנות בשמם לערכאות במידת הצורך (ראו ת/5- יפוי כוח מאת טלאל ומוחמד, וכן תצהיר ב' לתצהיר התובע- תרגומו הוגש לתיק בית המשפט ביום 26.10.16).

ביום 29.12.2007, הוגש כנגד הנתבעים כתב אישום המייחס להם עבירה של הסגת גבול בהתאם לסעיף 447 (א) לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (ת"פ 6026-07 מדינת ישראל נ' ענת ורונן כהן), (להלן: התיק הפלילי). הנתבעים הואשמו בכך שבמהלך השנים האחרונות, קודם להגשת כתב האישום, במועד שאינו ידוע למאשימה, הם שיפצו את מטבח ביתם והרחיבו אותו תוך כדי פלישה לנכס, וזאת כדי להפחיד, להעליב ולהקניט וכן הרסו את הנכס במזיד.

ביום 20.2.2011 זוכו הנתבעים מן העבירה שיוחסה להם (להלן: פסק הדין הפלילי). בית המשפט קבע כי לא הוכח קו הגבול בין החלקות, ואין להוציא מכלל אפשרות כי בעלי הנכס הם שפלשו לבית שניאורסון. כמו-כן נקבע, כי לא הוכח כי הפלישה הנטענת נעשתה על ידי הנתבעים, וכי השטח שתואר בכתב האישום כשטח הפלישה והוגדר "מטבח" של הנתבעים, איננו מטבחם של הנתבעים אלא הוא משמש כמחסן של "השכונה". לבסוף, כך נקבע, לא הוכח יסוד ההפחדה, ההקנטה והעלבון הנדרש בחוק הפלילי, וזאת משום שהשיפוץ הנטען הוא שיפוץ פנימי בבית נטוש ולכן "גם אם היתה פלישה כנטען, לא מגיע הדבר לכדי עבירה ולכל היותר מהווה הפלישה עילה לתביעה אזרחית" (סעיף 7 לפסק הדין הפלילי).

טענות הצדדים