תא"ק 11330-12-15 רלבג ואח' נ' בורקאן ואח'
|
תא"ק בית משפט השלום ירושלים |
11330-12-15
14.11.2016 |
|
בפני השופטת: מרים קסלסי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעים: 1. יצחק רלבג 2. מרדכי זרביב 3. אברהם שפרמן עו"ד אברהם סגל |
נתבעים: 1. רביחה בורקאן 2. עבדאלפתח רג'בי 3. מוחמד רג'בי 4. מחמוד רגבי 5. עווני רגבי 6. סמיר רגבי 7. נגאח )פירוז( דאוד 8. אכרם רג'בי 9. זיאד רג'בי 10. חנאן שלודי 11. אעתדאל עסילה 12. פריאל רג'בי 13. איאת רגבי עו"ד זיאד קאוער ואח' |
| החלטה | |
|
בפני בקשת הנתבעים לעיון במסמכים ספציפיים שמצויים אצל התובעים
מדובר בתביעת פינוי. המחלוקת בין הצדדים נסובה בעיקר בשאלת בעלות התובעים במקרקעין וזיהויו כמקרקעין שאותו הנתבעים מחזיקים וטוענים לבעלות עליו מזה עשרות שנים. התובעים סבורים כי פסקי דין קודמים, נגד בעלי דין אחרים מהווים השתק פלוגתא בסוגית הוכחת בעלותם.
שאלה משפטית זו טעונה הכרעה.
הנתבעים מבקשים גילוי ספציפי של המסמכים והראיות שהוגשו בביהמ"ש המחוזי בת.א.(ים) 9403/07 הרב רלב"ג ואח' נ' מאזן דוייק, שהוא למעשה פסק הדין המקיף ביותר שדן בזכויות התובעים על המקרקעין, זכויות הנשענות על מסמכים מתקופת השלטון התורכי והמנדט הבריטי.
יש לציין כי ביהמ"ש העליון בע"א 552/12 על פסק הדין הנ"ל, קיבל הערעור וביטל אותו, משום שהסעד בפסק הדין לא תאם את עוולת הפרת חובה חקוקה. בפסק הדין נאמר: "אף שאין להתערב בממצא לפיו הנכס שייך להקדש, יש לקבל את הערעור ולקבוע כי יש לבטל את הסעד שנקבע בפסק הדין מכוח העוולה של הפרת חובה חקוקה". עוד נקבע בפסק הדין כי מסקנת ביהמ"ש המחוזי "התבססה במידה רבה על חוות דעת מקיפה שמסרה הגב' צביה לוי מלשכת רישום המקרקעין בירושלים. חוות דעת זו ניתנה לבקשת הצדדים ובהסכמתם...".
בהתחשב בכך שלחוות הדעת ניתן משקל רב בפסיקת ביהמ"ש המחוזי ומנגד, מדובר בראיה שהוגשה בהסכמת בעל הדין אחר, איני סבורה שיש לחסום את בעלי הדין בתיק שלפני לבחון באופן עצמאי את הראיות שהביאו לקביעת ביהמ"ש המחוזי.
אין מחלוקת כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים, התובעים גם לא טענו אחרת.
ההלכה הפסוקה בדבר בירור האמת ושקיפות מלאה אף היא ידועה. (ראו רע"א 7802/10 עמירם גרופ יזום והשקעות יזום והשקעות בע"מ נ' קרל אופנת גברים איכותית בע"מ והאסמכתאות אליהן מפנה ביהמ"ש, רע"א 637/00 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אברת סוכנות ביטוח בע"מ [נבו](2001), רע"א 8473/99 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' אילן שגב נה(1) 337 (1999)).
הטרוניה של ב"כ התובעים נוגעת לשיהוי בהעלאת הבקשה, לאחר שההליכים המקדמיים הסתיימו, והרי קיומו של פסק הדין היה ידוע לנתבעים לפחות עם הגשת כתב התביעה נגדם, על העובדה שלא הוגש תצהיר ולא נעשתה פניה מוקדמת, כמו כן הובע חשש כי מדובר בבקשה שמיועדת להאריך בירור ההליך.
תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 קובעת כי בית המשפט רשאי, בכל עת, ליתן לפי בקשת בעל דין, צו המורה לבעל דין אחר, לגלות בתצהיר, אם מסמך פלוני המפורש בבקשה, מצוי ברשותו או בשליטתו.
בבקשה לצו גילוי מסמכים ספציפי אין הכרח לצרף תצהיר (ראו זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' שביעית1995, עמ' 438, א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהד' 12, 2015), עמ' 238).
השיהוי הרב בהגשת הבקשה והחשש שאינו מופרך, מפני הימשכות הליכים, יקבלו מענה בדרך של פסיקת הוצאות וב"שיריון" מועד הוכחות ביומן ביהמ"ש.
הכרעה
אשר על כן אני נענית לבקשה ומורה לתובעים לאפשר גילוי ועיון בכל המסמכים שמצויים ברשותם ואשר נוגעים להליך בת.א. (מחוזי ים) 9403/07 הרב רלב"ג ואח' נ' מאזן דוייק, וזאת בתוך 14 ימים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|