תא"ק 1127-04-15 פלאפון תקשורת בע"מ נ' ציון גל טל מובילים 2500 בע"מ

הבקשה בפניי היא לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 18/8/15.

התובעת הסכימה להצעת בית המשפט לביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות. הנתבעת מתנגדת שיוטלו עליה הוצאות.

משניתנה למעשה הסכמה של התובעת לביטול פסק הדין, ומאחר שבאיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי ההגנה היה ממילא מקום לבטל את פסק הדין משיקול דעת בית המשפט (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395), הרי שיש להורות על ביטול פסק הדין והמחלוקת בין הצדדים נותרת בשאלת ההוצאות.

התשובה לשאלה אם יש מקום להטיל הוצאות על הנתבעת בשל ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה נגזרת מהשאלה אם היה מקום מלכתחילה להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק, שעה שאין מחלוקת כי זכאי נתבע שתבוצע לו מסירה כדין ויתקבלו החלטות נגדו רק במסגרת הליך תקין (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון. ניתן ביום 27/2/01).

ביום 1/4/15 הגישה התובעת את התביעה נגד הנתבעת. ביום 14/7/15 הגישה התובעת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה וזאת לאחר שכתב התביעה הומצא לנתבעת באמצעות משרד עורכי הדין חריף – חדד ושות'; וכי פקידה במשרד חתמה על אישור המסירה.

בין הצדדים מתנהל הליך מקביל בבית משפט השלום בראשון לציון (ת"א 7104-12-13), שם מיוצגת הנתבעת בידי משרד עורכי הדין חריף – חדד ושות'. בנסיבות אלה הרי שלא יכולה להיות מחלוקת שמשרד עורכי הדין חריף – חדד ושות' פועל כעורך דין בפועל של הנתבעת.

תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מאפשרת המצאה לידי עורך דין, והפסיקה אף קובעת כי אין צורך שבעל הדין יסמיך את עורך הדין במפורש לקבל כתבי בי-דין בשמו, אלא די בכך שבאותה תקופה הוא פועל כעורך דינו (משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי (כרך א) 420 (מהדורה 15, 2007); ע"א 23/83 יוחימק נ' קדם, פ"ד לח(4) 309).

בנסיבות אלה רשאית היתה התובעת להמציא את כתב התביעה לנתבעת באמצעות משרד עורכי הדין חריף – חדד ושות', תוך הנחה שזה יובא לידיעת הנתבעת, שהרי מטרת דיני ההמצאה היא להביא לידיעת בעל הדין כי מתנהלים הליכי משפט נגדו. כל זאת, ללא קשר לשאלה אם משרד עורכי הדין חריף – חדד ושות' קיבל ייפוי כוח בתיק הספציפי.

לאור האמור המסקנה היא שההמצאה של כתב התביעה שבוצעה למשרד עורכי הדין חריף – חדד ושות' היא בגדר המצאה כדין; ומשלא הגישה הנתבעת כתב הגנה במועד, זכאית היתה התובעת לקבל פסק דין בהעדר הגנה לטובתה כבר באותו שלב.

יצויין כי משרד עורכי הדין חריף – חדד ושות' לא מסר הודעה לתיק בית המשפט עם קבלת כתב התביעה כי אינו מייצג את הנתבעת ולאור ההליך המקביל בין הצדדים הותיר הרושם כי הוא מייצג את הנתבעת גם בהליך זה.

מאחר שמתנהל הליך מקביל בין הצדדים, לא מצאתי לנכון ליתן פסק דין בהעדר הגנה, אלא לאחר קבלת תגובת הנתבעת. החלטתי מיום 14/7/15 המורה לנתבעת להגיב לבקשה נשלחה בידי מזכירות בית המשפט גם היא למשרד עורכי הדין חריף – חדד ושות' (ראו אישור משלוח בתוכנת נט המשפט) ולמעשה לאור הדברים שתוארו בתגובת התובעת, לא יכולה להיות מחלוקת כי זו נצפתה בידי עורכי הדין או מי מטעמם ולמעשה התקבלה במשרד עורכי הדין, כך שספק אם היה מקום לטעון שדבר קיומה של ההחלטה לא היה ידוע. משכתב בי-דין כולל גם החלטות בית משפט (ראו סעיף ההגדרות בתקנות סדר הדין האזרחי למונח "כתב בי-דין" הנזכר בפרק ל"ב לתקנות שעניינו המצאת כתבי בי-דין), הרי שהמצאת ההחלטה מיום 14/7/15 למשרד עורכי הדין חריף – חדד ושות' גם היא בגדר המצאה כדין לפי תקנה 477 (המצאה לעורך דין) וזאת גם בהעדר ייפוי כוח מאת הנתבעת לייצוג בתיק.

למרות האמור לא הגיבה הנתבעת לאותה החלטה וניתן כאמור ביום 18/8/15 נגד הנתבעת פסק דין בהעדר הגנה.

בנסיבות אלה משקבעתי כי הן כתב התביעה והן ההחלטה מיום 14/7/15 הומצאו לנתבעת כדין מכוח החלופה בתקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי של המצאה לעורך דין המייצג אותה תקופה את הנתבעת, הרי שאין מקום לבטל את פסק הדין שניתן מחובת הצדק.