תא"ק 11249-07-14 עירית ירושלים נ' א.מ. אופטיק בע"מ

בפני בקשת רשות להתגונן.

מתצהיר מנהל המבקשת עולה כי במהלך שנת 2011 נמכר הנכס נשוא התביעה דנן, במסגרת מכירת מתחם גדול בו ממוקם, למשקיע זר אשר ניהל את הנכס באמצעות מר רפי בר חן (להלן: "מר חן"). מר חן פיצל את הנכס למספר חנויות ומחסנים. מתוקף הכרות מפעילות בתנועת הליכוד, פנה מר חן אל המבקש ואל עוד כמה אנשים בבקשה כי יחתמו על חוזי שכירות אשר יהוו ערבות כלפי המשקיע להתחייבותו של מר חן כי ישכיר את החנויות בקלות, לאחר רכישת המתחם. לנוכח האמור, חתמה המבקשת על חוזה כאמור (חוזה פיקטיבי) ומסרה למר חן שיקים בידיעה כי מיועדים לעיני המשקיע בלבד. אולם בניגוד למוסכם, העביר מר חן את החוזה למשיבה. יודגש כי החוזה כולל חנות בשטח של כ- 20 מטר בלבד. לאחר מכן סוכם בין הצדדים כי המבקשת תשכור את החנות במהלך שנתת 2012 בעוד שחצי שנה הראשונה תהה בחינם או לחלופין תמורת אחוזים מהפיקדון וכן ללא תשלומי ארנונה. בפועל המבקשת מעולם לא קיבלה חזקה בלעדית בנכס ובשל הפרת חוזה מטעם החברה המנוהלת על ידי מר חן, עזבה את הנכס במחצית חודש ספטמבר 2012. המבקשת טוענת כי הודיעה על שינוי החזקה למשיבה אולם נאמר לה כי רק מר חן מוסמך להודיע על עזיבה. מר חן התחייב בפני כי יסדיר את העניין אל מול המשיבה אך בפועל לא עשה כן. עוד יוטעם כי התביעה דנן הוגשה בהתייחס לשטח של 263 מ"ר בעוד שהחוזה הינו על חנות בשטח של 20 מ"ר בלבד. בנוסף טוענת המבקשת כי עד להגשת תביעה זו מעולם לא הומצאו לה התראות ו/או דרישות תשלום ובכך נמנעה ממנה האפשרות להשיג על החלטת המשיבה במועד, במסגרת ההליך המנהלי.

הכלל הוא, כי בדונו בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך להשתכנע בנכונות טענות המבקש, עליו להניח שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנות הגרסה הנטענת. כמו כן, בית המשפט לא בודק את טיב ראיותיה של הנתבעת בשלב זה, שכן אין למנוע ממנה להעלות טענות, מטעמים של הוכחה בלבד.

אשר על כן, בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, והואיל וטענות המבקשת עשויות להקנות לה הגנה לכאורה מפני התביעה, אני מורה על מתן רשות להתגונן.

נוכח סכומה, תידון התובענה בסדר דין רגיל.

תצהיר המבקשת ישמש ככתב הגנה בתיק.

ניתנה היום, כ"ה חשוון תשע"ה, 18 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.