תא"ק 11240-05-13 המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן נ' ישיר איי.די.איי חברה לביטוח

1. התובע הגיש, ללא נטילת רשות, כתב תביעה מתוקן בסדר דין מקוצר באופן שהוסיף עליו עילת תביעה סטטוטורית שלפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995. לדידו, מאחר שהנתבעת הגישה תצהיר מתוקן בתמיכה לבקשתה למתן רשות להתגונן, חלה תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקסד"א") והוא זכאי להגיש כתב תביעה מתוקן מבלי לבקש את רשותו של בית המשפט לשם כך.

2. לטענת הנתבעת, כל שהגישה היה תצהיר מפורט בנפרד מהבקשה למתן רשות להתגונן, להבדיל מהתצהיר על דרך ההפניה שהיה בהמשך לאותה הבקשה. לפיכך, אין הדבר מקים לתובע זכות לתיקון כתב תביעתו מבלי לבקש ולקבל את רשותו של בית המשפט.

הדין עם הנתבעת.

3. תקנה 94 לתקסד"א קובעת: -

"תשובה לכתב טענות מתוקן

94.הגיש בעל דין כתב טענות מתוקן, ישיב עליו בעל הדין שכנגד, או יתקן בלי נטילת רשות, את כתב טענותיו הוא, תוך הזמן העומד לרשותו אותה שעה להגשת כתב טענותיו או תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב הטענות המתוקן, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

פירושה של תקנה זו הוא כי אם התובע תיקן את כתב תביעתו, אזי רשאי נתבע להגיש כתב הגנה חדש בלא נטילת רשות, ואם הנתבע הוא מי שתיקן את כתב הגנתו, רשאי התובע להגיש כתב תשובה מבלי ליטול את רשותו של בית המשפט (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 363-364 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)). אין תקנה 94 לתקסד"א מכוונת לתובע הרוצה לתקן תביעתו לאחר שתוקן כתב ההגנה, אלא לתובע המבקש לתקן כתב תשובתו בעקבות תיקון כתב ההגנה.

4. התצהיר המפורט שהגישה הנתבעת לא שינה מטענות הגנתה או מגרסתה העובדתית כפי שבאו לידי ביטוי בבקשתה למתן רשות להתגונן ובתצהיר (המקורי) שהיה על דרך ההפניה. מהפן המהותי לא ערכה הנתבעת כל שינוי בהגנתה, וממילא לתובע הזכות לחקור את המצהירה מטעם הנתבעת על תצהירה המפורט, כך שזכויותיו לא נפגעו.

5. אשר על כן, כתב התביעה המתוקן שהוגש על ידי התובע במתכונת של "הודעה" לא יהא חלק מתיק בית המשפט.

עם דחיית טענתו של התובע, הוא ישא בהוצאות הנתבעת בסכום של 2,500 ₪.