תא"ק 11103-09-14 בנק מזרחי טפחות בעמ נ' סי.אנ.סי. שווק טכנולוגיות מתקדמות בע"מ ואח'

מונחת בפני בקשה למחיקת תובענה על הסף בהעדר עילה, לחלופין בקשה למתן צו לפרטים נוספים, גילוי ועיון במסמכים ספציפיים ובקשה להארכת מועד להגשת בקשה למתן רשות להתגונן. לאחר הגשת הבקשה בנוסחה המקורי, הוגשה בקשה נוספת למתן צו לפרטים נוספים, גילוי ועיון במסמכים.

הרקע

המשיב הגיש כנגד המבקשים והמשיבים הפורמאליים כתב תביעה בסדר דין מקוצר, בגין יתרת חובה של המשיבה הפורמאלית 1, לה ערבים הנתבעים הנוספים. המבקשים טרם הגישו בקשה למתן רשות להגן, ועתרו לארכה לשם כך עד לאחר ההכרעה בבקשות מקדמיות אלה.

מחיקת התביעה על הסף

1.לטענת המבקשים, מאחר שהמשיב לא צירף מסמכים מהותיים שאותם נדרש הוא לצרף - דין התביעה להימחק על הסף. עוד טוענים המבקשים כי, מאחר שמדובר בתביעה כספית, על המשיב חלה חובה לתמוך את תביעתו בהסכם אשר יגדיר את היחסים שבין הבנק לבין הנתבעים. טענה נוספת שהועלתה לעניין זה הינה כי תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי מחייבת צירוף מסמך מהותי לכתב התביעה.

2.טענת המשיב היא, כי כל המסמכים צורפו לכתב התביעה וזאת בהתאם לפסיקה ולפרוצדורה הנוהגת. עוד מציין המשיב כי נקבע לא אחת כי הדרך שבה צריכות להיות מוגשות תביעות בנקים, מדובר בדרישה מינימלית ודי בצירוף ההסכם בפירוט היתרה הסופית.

3.בתשובתם לתגובת המשיב, הוסיפו המבקשים וטענו כי למעשה, כתב התביעה אינו מגלה דבר אודות הודעה כלשהי בדבר העמדת ההלוואות לפירעון מידי, וכי לתגובת המשיב לא צורף תצהיר התומך בעובדות הנטענות בתגובת המשיב.

4.הלכה היא, כי "כאשר מדובר בתביעה בסדר דין מקוצר שמגיש בנק לגבי יתרת חוב בחשבון, די בצירוף של ההסכם הבסיסי שבין הבנק לבין הלקוח ושל דף המצביע על היתרה הסופית" לצורך הקמת עילת התביעה. (ע"א 4345/05 שובל שדמה מימון וסחר בע"מ נ. בנק לפתוח התעשיה בישראל בע"מ [03.12.2006].

לאור נוסח תקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), קיים הצורך בקיומה של "ראשית ראיה" בכתב. הראיה צריכה להתייחס לחוזה או להתחייבות נושא התביעה, ואין דרישה כי על הראיה בכתב צריכה להתייחס לסכום הקצוב דווקא.

אין כל מקום לזקוף לחובת המשיב את העובדה שלא צורף תצהיר לתגובתו: עמדת המשיב נסמכת על נוסח כתב התביעה, כפי שהוגש. עיון במכלול המסמכים שהגיש המשיב כנספחים לכתב התביעה, עולה כי ישנה למעלה מ"ראשית ראיה בכתב" לעניין החוב הנדון.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה למחיקת התביעה על הסף.

מתן צו לפרטים נוספים וגילוי מסמכים

5.המבקשים טוענים כי בהתאם להלכה הפסוקה והוראות הדין, זכאים הם לעתור לקבלת פרטים נוספים וטובים וכן לעתור לקבלת צו גילוי ועיון במסמכים מוקדם וזאת עוד בטרם הגשת בקשת רשות להתגונן.

6.המשיב מפנה לתקנה 120 לתקנות, ולטענתו לאור נוסח ההוראה שבה ישנה דרישה כי בטרם בקשת בעל דין מבית המשפט לקבלת צו לגילוי מסמכים או שאלונים, על בעל הדין לפנות תחילה לבעת הדין שכנגד. המשיב טוען כי דבר לא נעשה, המבקשים לא פנו למשיב בבקשה לקבל מסמך זה או אחר.

7.הצדק עם המשיב. הוראות תקנה 120(א) מאפשרות לבעל דין לפנות בבקשה לקבלת צו לגילוי מסמכים, רק באם פנה לצד שכנגד בבקשה בכתב להמצאת מסמכים, ולא נענה בתוך המועד הקבוע שם. כלשון ההוראה:

"בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים, אלא אם כן פנה לבעל דינו... לגלות בתצהיר את המסמכים ובעל הדין לא נענה לבקשה תוך שלושים ימים מהיום שנמסר לו כתב הבקשה."

.מאחר שהמבקשים לא הציגו בפני מסמך המעיד כי אכן פנו למשיב על מנת לקבל מסמכים אותם דורשים הם בבקשתם, אין הם רשאים לבקש מבית המשפט צו לגילוי מסמכים, ועל כן גם הבקשה בעניין זה – נדחית.

סוף דבר

8.אני דוחה את שתי הבקשות.