תא"ק 11032-07-12 לוריא נ' גולן

לפניי בקשת רשות להתגונן.

בתיק זה נתתי ביום 17/8/14 החלטה על ביטול פסק דין בהעדר הגנה, והדיון שם בהגנתו לכאורה של המבקש יפה גם להחלטה זו.

עניינה של התביעה בתמצית הינו התחייבות המבקש כלפי המשיב להשיב לו סך של 150,000 יורו שהמשיב מסר למבקש ולשותפו דאז, מר יעקב כהן, להשקעה שלא יצאה אל הפועל בתחנת דלק בגרמניה. לכתב התביעה צורף מכתב בכתב יד מיום 8/1/10 (נספח א' לכתב התביעה, להלן: "ההתחייבות"), בו מתחייב המבקש לשלם למשיב את הסכום, אם לא ישלם אותו מר יעקב כהן עד סוף השנה ובתנאי שהמשיב יעביר למבקש את זכויות החוב. המשיב טוען כי המבקש לא נענה לפניותיו לתשלום הסכום או חלק ממנו וכי נודע לו כי העיכוב נובע מהמתנת המבקש לפסק בוררות בתביעה שבין המבקש למר כהן.

המבקש בבקשתו מכחיש את קבלת הסכום מהמשיב, וטוען כי המשיב העביר את הסכום למר יעקב כהן בלבד בעסקה ביניהם. המבקש הפנה בעניין לעדות המשיב בפני כב' הבורר ביום 16/3/10. המבקש טוען כי מר כהן טפל עליו עלילה, האשים את המבקש באחריות להעלמות כספים, שהמשקיעים תבעו ממנו, והגיש נגדו תביעה בסכום עתק של מיליוני יורו, המתנהלת בבוררות (להלן: "הבוררות"). בדיון, שהתקיים לפניי ביום 28/12/14, בישר מר כהן כי ניתן פסק הבורר, וב"כ המשיב ציין כי למיטב ידיעתו המבקש חוייב לשלם למר כהן "סכום משמעותי".

המבקש טען כי המשיב אמר לו שהגיש תביעה בדין תורה נגד מר כהן, וניתן פסק דין לזכותו של המשיב (שלושת המעורבים נמנים על הקהילה החרדית, הערה שלי, ג.ס.ב.). המבקש טוען כי חתימתו על ההתחייבות נעשתה תחת לחץ וכפיה, כי המשיב פנה אליו בחודש ינואר 2010, עת שהה בארץ לניהול הדיון בבוררות, והציע כי יעיד ויציג ראיה שברשותו שהינה בעלת משקל מכריע נגד מר כהן, תוך איום כי אם לא יחתום המבקש על ההתחייבות, ישמיד המשיב את הראיה ולא יגיע להעיד בבוררות. המבקש אישר כי חתם על ההתחייבות, ללא ששיתף את בא כחו. המשיב העיד בבוררות ביום 16/3/10 והציג את הראיות.

המבקש טוען כי המשיב ידע שסיכויו לגבות חוב ממר כהן אפסיים וביקש להפוך את המבקש לערב תחת לחץ. המבקש טוען עוד כי לא התקיימו שלושת התנאים בהתחייבות, שנוסחה ע"י המשיב: לא הוצג כי חוב מר יעקב כהן למשיב הינו "חוב פסוק", מר כהן לא שילם למשיב והמשיב לא העביר את זכות הגביה לפי פסק דין חלוט של רשות מוסמכת למבקש.

המשיב התייחס לטענות המבקש בתגובתו לבקשה לביטול פסק דין, וצירף לה התחייבות נוספת שערך המבקש לאישרור ההתחייבות, וזאת ביום 26/9/11, לאחר מסירת עדות המשיב (נספח ג' לתגובת המשיב מיום 2/3/14). המשיב פירט כי המבקש ביקש שמכיוון שהמשיב מעיד לטובתו ההתחייבות תערך לטובת צד ג', המשיב מסר לו את שמו של חברו, מר ישעיהו הקר, והמבקש חתם על התחייבות נוספת, שמוענה לבא כחו, עו"ד שפרן, בה התחייב לפרוע את הסכום ממכירת שתי דירות שבבעלותו. המשיב טוען כי ההתחייבות המאוחרת משמיטה את היסוד תחת טענת המבקש בעניין הפגמים בנסיבות כריתת ההתחייבות נשוא התביעה. המשיב מצהיר כי אם ישלם לו המבקש את החוב, יחתום על כל מסמך נדרש על מנת שהמבקש ייפרע ממר כהן.

המבקש הגיב לטענה בעניין ההתחייבות המאוחרת וטען כי גם היא נחתמה לבקשת המשיב, תחת לחץ, כפייה ואיום המשיב כי ישבש את הליכי הבוררות, שעדיין לא הסתיימו.

בדיון לפניי נחקר המבקש, אישר את חתימתו על ההתחייבות מיום 26/9/11 (הוגשה גם כמש/1), וטען כי לא קרא את המסמך, טרם שחתם עליו במשרד בא כחו של המשיב לבקשתו ובנוכחותו. המבקש אישר כי לאחר מסירת עדותו של המשיב בבוררות היה המשיב מתקשר אליו פעמים רבות בדרישה לתשלום והמבקש היה מבטיח שישלם, והכוונה ל-150,000 היורו. המבקש ענה על שאלות רבות ב"לא זוכר", ולא זכר את התחייבותו לשעבד דירות, שנזכרת ב-מש/1. המבקש חזר על גירסת החתימה על ההתחייבות הראשונה כנגד התחייבות המשיב להעיד ולהציג בבוררות הקלטות של שיחות של המשיב עם יעקב כהן. המבקש חזר ואישר כי לא הכיר את מר ישעיהו האקר, שההתחייבות המאוחרת נערכה לטובתו, וחזר על טענת הכפיה והלחץ במשרד עו"ד שפרן, והסביר אותה בבוררות שלו עם מר כהן בשווי מיליוני יורו.

לאחר שמיעת החקירה והסיכומים, ובהינתן כי המסמך מש/1 הוגש לתיק יותר מחצי שנה לפני הדיון, לא נשמעה בדיון טענה חדשה, שיש בה כדי לשנות את המסקנה בהחלטה על ביטול פסק דין: יש למבקש הגנה לכאורה ראוייה לבירור.