תא"ק 10915-11-13 הענבל 26 פתח תקוה נ' סבאן

במסגרת דיון בבקשת רשות להתגונן, אין בודקים כיצד יוכיח הנתבע את הגנתו, ואף לא את טיב ראיותיו. עול ההוכחה המוטל על הנתבע, הינו מצומצם יחסית, לא נשקלים שיקולי מהימנות, ואף לא נקבעים ממצאים, ודי לו לנתבע, כי יוכיח הגנה אפשרית בפני התובענה, ולו בדוחק (ראה לענין זה, א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 402-403, וכן ע"א 5480/98 מנורה חב' לביטוח בע"מ נ' שוקי אבו, פ"ד נב (2) 476), ובלבד שהועלתה טענת הגנה הראויה לבירור (בש"א 216/89 אברהמי ובניו בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172).

בעניינו, לאחר חקירתו של המבקש סבורה אני כי המבקש הוכיח הגנה אפשרית, אולם בדוחק. המבקש הודה בחקירתו כי פלשו לשטחו ועם זאת שטחו בפועל נותר זהה. משמעות הדבר היא שאף הוא פלש לשטח. גם בנתונים שהוצגו ע"י המבקש עצמו נרשם כי שטח המבקש תואם לשטח המצויין בטענות המשיבים. יתרה מכך, ההסכמים שהוצגו נראים לכאורה פיקטייבים מבחינת המועדים.

תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, מסמיכה את רשם ביהמ"ש להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים.

יחד עם זאת, פסיקת בתי המשפט סייגה סמכות זאת, ונקבע כי יש להשתמש בסמכות זאת בשיקול דעת, כאשר סיכויי ההגנה הינם דחוקים עד מאוד, ותצהיר ההגנה "כמעט" שאינו מגלה הגנה (ראה לענין זה, א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 413, ע"א 219/65 דגני וקורנפלד נ' דגני, פ"ד יט (4) 149 וכן ע"א 680/89 בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה (3) 757).

כך הם, כמפורט לעיל, פני הדברים במקרה דנן. לפיכך, מצאתי לנכון ליתן רשות להגן וזאת בכפוף להפקדת ערובה בסך של 20,000 ₪ בקופת בית המשפט וזאת בתוך 30 יום מהיום.

היה ויופקד הסכום במועד, תינתן רשות להגן, התיק יקבע בפני שופט והמזכירות תמציא הוראות מתאימות לצדדים.

היה ולא ישולם הסכום במועד, תדחה ההתנגדות ובאפשרות המשיבים יהיה להגיש פסיקתא לחתימה.

ת.פ ליום 18.8.15