תא"ק 10567-05-16 Russo נ' שבו

לפני בקשה מטעם הנתבע (להלן – המבקש), למתן רשות להגן בתביעת התובע (להלן – 'המשיב') כנגדו.

1. התביעה נשוא הבקשה הנה תביעה בסדר דין מקוצר, אשר נסבה על הסכם הלוואה שנחתם בין הצדדים ביום 8.5.15 במסגרתו התחייב המשיב להלוות למבקש סך של 30,000 ליש"ט (קרן) ואילו המבקש התחייב להחזיר את סכום ההלוואה בצירוף ריבית בסך 1,500 ליש"ט ב- 10 תשלומים כשאחרון התשלומים הנו ביום 8.4.16.

    

2. לטענת המשיב, בפועל החזיר המבקש מתוך סכום ההלוואה תשלום אחד בלבד בסך 3,000 ליש"ט ועל כן, במסגרת התביעה, תבע המשיב את יתרת החוב בסך כולל של 28,500 ליש"ט (יתרת חוב 27,000 ליש"ט + 1,500 ליש"ט סכום הריבית המוסכמת) שהם בש"ח – 156,402 ₪ במועד הגשת התביעה.

    

3. המבקש מצידו אינו כופר בכך שבין הצדדים נכרת הסכם הלוואה וכי בפועל קיבל לידיו את כספי ההלוואה בסך 30,000 ליש"ט. יחד עם זאת, במסגרת הבקשה למתן רשות להגן מעלה המבקש טענת קיזוז בגין עלויות מוצרים שרכש מהמשיב בסך 107,000 ₪ ואשר בדיעבד התחוור שהינם פגומים ועל כן לא נעשה בהם שימוש. המבקש מוסיף וטוען כי הצדדים ניהלו משא ומתן על מנת לקזז את הסכומים ששולמו בעבור המוצרים ולכן ההלוואה לא שולמה.

    

4. נוסף מעלה המבקש טענת קיזוז בגין נשיאתו בעלויות שהייתו של התובע - אזרח בריטי - בישראל ובתוך כך נטען, כי בין הצדדים קיימת מערכת יחסים מזה כ- 10 שנים במהלכם, בעת ביקוריו הרבים של התובע בארץ עם משפחתו, המבקש מימן את עלות שהותו בארץ ובכלל זה בילויים במסעדות, נסיעות וכיו"ב –העלויות הגיעו לסדר גודל של מאות אלפי שקלים ומשכך המבקש טוען כי יש לקזז עלויות אלה מהסכום שייפסק לתובע בתביעתו.

5. בדיון בבקשת רשות להתגונן אשר התקיים בפני ביום 27/10/16, נחקר המבקש בחקירה נגדית והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל – פה.

    

6. לאחר שבחנתי את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, בשים לב להלכות המשפטיות החלות בשלב זה של הדין – דהיינו, בשלב הדיון בבקשה למתן רשות להגן, הנני סבורה, כפי שיפורט להלן, כי יש ליתן למבקש רשות להתגונן ואולם זאת תוך התנאת מתן רשות כאמור בהפקדת ערובה כספית מתאימה ולהלן יפורטו טעמיי.