תא"ק 10133-02-14

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ובמעמד צד אחד ביום 14.5.2014.

לטענת המבקש, התביעה היא בגין חובות אשר נצברו למבקש עקב שימוש לכאורה בנכס ברחוב דרך השבעה 5 אזור. המבקש טוען, כי מעולם לא התגורר בנכס ולכן לא היה מודע לחוב העומד כנגדו ו/או לתביעה שהוגשה כנגדו, הוא אינו בעל הנכס ואינו קשור כלל לנכס זה.

לטענת המשיבה, המבקש לא טען בבקשתו כנגד תוקפו של פסק הדין, נסיבות קבלת פסק הדין לידיו, ידיעתו או אי ידיעתו אודות פסק הדין וכו'. המבקש אינו מנמק את סיבת מחדלו באי הגשת כתב הגנה במועד והתעלמותו מההליך דנן. המשיבה מציינת כי כתב התביעה נמסר לידיו של המבקש ביום 19.3.2014 וכי תיק הוצל"פ נפתח מכח פסק הדין ביום 26.6.2014 והאזהרה בתיק נמסרה למבקש ביום 30.11.2014.המשיבה טוענת כי המבקש חב לה בגין צריכת מים ושירותי ביוב בתקופה בה שימש כבעלים וכמחזיק בנכס, וכי המבקש התעלם מהודעות החיוב שנשלחו אליו עוד בטרם הגשת התביעה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה מן הטעמים שיפורטו להלן: א. המועד להגשת בקשת הביטול -

המבקש לא התמודד עם האיחור בהגשת הבקשה ולא ציין את המועד שבו נודע לו אודות פסק הדין. מכאן, שאין בבקשה כל טעמים מיוחדים לצורך הארכת המועד שהוחמץ להגשת בקשת הביטול בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.

ב. ביטול מחובת הצדק- כתב התביעה הומצא למבקש ביום 19.3.2014 ונמסר ונחתם ע"י בת משפחתו, גיסתו ששמה נטלי. המבקש טוען כי אינו גר בכתובת בה נמסר כתב התביעה. טענה זו הייתה יכולה בנקל להתברר אילו היה מצרף ראיה המצויה בשליטתו והיא תדפיס מרשם האולוסין המעיד על מקום מגוריו הרשום בעת שבה בוצעה המסירה. בנסיבות אלו לא עמד המבקש בנטל הפרכת חוקיות המסירה, אשר בוצעה לבן משפחתו. לפיכך, נחזית המסירה לחוקית בהתאם לאמור בתקנה 481 לתקסד"א. על כן לא מצאתי להורות על ביטולו של פסק הדין מחובת הצדק. ג. ביטול לפי שיקול דעת בית המשפט- במסגרת זו על בית המשפט לבחון שני מבחנים אלו: סיבת מחדלו של המבקש להתגונן, וסיכויי ההצלחה כי הגנתו של המבקש תתקבל. באשר למבחן הראשון, המבקש לא העלה טענות לסיבת מחדלו להתגונן. באשר למבחן השני, שהוא החשוב מבין השניים, נראה כי למבקש יש סיכויי הצלחה כנגד התביעה לאור טענותיו כי מעולם לא התגורר בנכס נשוא התביעה וכי הוא לא בעל הנכס ואינו קשור כלל לנכס. טטענות אלו נטעמו בעלמא ללא פירוט ראוי ומתאים או אסמכתאות המאששות טענה זו. אמנם למבקש זכות חוקתית שינתן לו יומו בבית המשפט וישמעו טענותיו, אולם זכות זו כפופה להליכים הפרוצדורליים שהגם שאין לשמור עליהם בקפדנות מוגזמת אף אין לבטלם במחי יד כאילו אין הם קיימים כלל. המבקש בעניין זה מתעלם לחלוטין מכללים בסיסיים אלו, אינו מפרט את הגנתו כדי שתבחן ברצינות האפשרות שזו בעלת סיכויים להתקבל ומתעלם התעלמות מוחלטת מן האיחור הניכר בהגשת הבקשה ומסיבת המחדל להתגונן במועד. לפיכך, בנסיבות אלו, אין מקום לקבל את הבקשה לפנים משורת הדין.

לאור האמור לעיל, מצאתי להורות על דחיית הבקשה ועל הותרת פסק הדין על כנו.

המבקש ישא בהוצאות הבקשה ובשכ"ט עו"ד בסך של 1500 ₪.