תא"מ 9961-02-13, 9848-02-13, 9803-02-13,ת"א 56350-07-12 אלי רוני ואבי יוזמה ופתוח בע"מ נ' נייס שניר חברה לייעוץ יבוא ושיווק בע"מ ואח'

לפניי בקשה מטעם הנתבעים 1-3 לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים של התובעת.

עסקינן בארבע תביעות כספיות שהגישה התובעת כנגד כל אחד מהנתבעים בנפרד, בגין אי תשלום לכאורה של חלק יחסי מדמי הניהול, תפעול, תיקון ואחזקה של הרכוש המשותף והשטחים הציבוריים בנכס הידוע כגוש 4990 חלקה 41 המצוי באזור התעשייה בכנות (להלן: "הנכס"). נטען כי כך נעשה בניגוד להסכמים שנחתמו בין הצדדים (ר' נספח 1 בכל אחת מהתובענות שבכותרת). ארבע התביעות אוחדו בהחלטה לפרוטוקול הדיון מיום 29.9.14.

המשיבה צרפה לתצהירי העדות הראשית מטעמה חוות דעת מאת המומחה מר חיים מיקל (להלן: "המומחה"). שם, פרט המומחה תחשיב "קוסט" שערך במסגרת תפקידו במשיבה והצהיר כי לשם עריכתו הוא התבסס על "הדוחות הכספיים המבוקרים של הקבוצה והחברות בה לרבות דוחותיה הכספיים המקוריים של התובעת" (ר' סעיפים 4-7 לתצהירו של מר מיקל).

כעת, עותרים המבקשים לפי הוראת תקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, התמש"ד- 1984 (להלן: "התקנות"), לעיון בדוחות הכספיים של המשיבה וחברות הבנות שלה ובכל מסמך אחר עליו הסתמך המומחה בחוות דעתו, במסגרת עריכתו את תחשיב ה"קוסט" הנטען. לעמדתם, לא ניתנה בהליך זה הסכמה לחישוב "קוסט" כפי שניתנה במסגרת הליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים (ר' ע"א 44818-05-14 ועש"א 23578-07-14, להלן: "ההליך הקודם") והמסמכים המבוקשים נחוצים על מנת לאפשר להם לבדוק חוות דעתו של המומחה ולהיערך ביעילות לחקירתו. לחילופין, מבוקש להורות למומחה להתייצב לדיון ההוכחות שבידיו המסמכים שביססו את התחשיב שערך.

המשיבה התנגדה לבקשה ועתרה למחקה בשל שאינה נתמכת בתצהיר. לגופו של עניין, טענה כי מדובר בניסיון פסול לבצע "דיג" מסמכים אסור, להלאות את בית המשפט ולהביא להימשכות ההליכים "עד אין קץ". עוד נטען כי הבקשה מוגשת בשיהוי ניכר, לאחר שנסתיימו ההליכים המקדמיים ומועד ישיבת ההוכחות בפתח. לגישת המשיבה, תחשיב ה"קוסט" מושא הבקשה היווה נספח לכתב התביעה בכל אחד מההליכים שבכותרת והיה ידוע למבקשים זה מכבר לכן אין לאפשר להם לעתור לעיון במסמכים באיחור ניכר שכזה. המשיבה סבורה כי העתרות לבקשה תוביל בהכרח לתיקון תצהירי הצדדים, אשר יביא לסרבול נוסף ומיותר של ההליך וללא כל הצדקה.

ביחס לעריכת תחשיב ה"קוסט", טוענת המשיבה כי הכרתו במסגרת ההליך הקודם ובת.א. 54071-03-11 (ר' פסק הדין שם מיום 11.5.14) יוצרת ממצא שבעובדה, המחייב גם בהליך זה.

בתשובתם, חוזרים המבקשים על טענותיהם ומוסיפים כי לא היה צורך בצירוף תצהיר לבקשה הואיל וזו נסמכה על החומר הקיים בתיק (תצהיריו של מר מיקל ופרוטוקול הדיון מיום 1.4.15). לעמדתם, העובדה היחידה שנזכרה בבקשה ביחס לפניית ב"כ המבקשים לב"כ המשיבה עובר להגשת הבקשה, לא הוכחשה במסגרת תגובתה ואינה מצויה במחלוקת. ביחס למועד הגשת הבקשה, נטען כי אין מניעה בדין לדרוש עיון במסמכים בכל עת, תוך הפנייה לאסמכתאות משפטיות. המבקשים מוסיפים ומפנים להחלטה בפרוטוקול הדיון מיום 1.4.15 וטוענים כי עניין גילוי מסמכים אלו התעורר כבר אז.

ביחס להליך הקודם, טוענים המבקשים כי לא מדובר באותם צדדים וכי ממצאי פסק הדין אינם יוצרים מעשה בית דין כלפיהם ובכלל.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים ולנוכח שלבו של ההליך המצוי בטרם החלה שמיעת הראיות בתיק, נחה דעתי כי יש להעדיף את הירידה המתבקשת לחקר האמת ולהיעתר לבקשה.